טסלר, ישראל

בן חיה וצבי, נולד ביום י"א בחשוון תרע"ד (11.11.1913) באחד הכפרים הגדולים באזור היישוב היהודי השורשי שבמחוז מרמרוש (אז בצפון-מזרח הונגריה ואחר-כך ברומניה). הוא למד ב"חדרים" ובבית-ספר יסודי רומני וכשבגר למד אריגה בבית-הספר המקצועי של ה"ג'וינט" בסיגט, בירת המחוז, והמשיך לעבוד במקצועו. כשהוחזר אזור מגוריו להונגריה בראשית מלחמת-העולם השנייה והשלטון החדש הכביד את ידו על היהודים עוד יותר מהשלטון הרומני, הצטרף אל היוצאים אל הבלתי-נודע ובספינות-העפלה במורד הדנובה ובים השחור הגיע לארץ ב-1940. כאן נתקבל לעבודה בבית-חרושת לאריגה ליד בני ברק ונודע כאחד מטובי הפועלים המומחים ומטובי החברים. בנדיבות רוחו היה עוזר לפועלים מתחילים בעבודתם ומדריכם לשכלל את ידיעותיהם ותפוקתם. ידו היתה פתוחה לעזור גם בכסף לחבר בשעת דוחק, ובהומור טוב היה משתדל לעודד את רוח חבריו. עם כל אלה היה מצניע לכת ונמנע מלהתבלט באסיפות העובדים. בבני ברק הקים את קן משפחתו וחי בשלווה עם רעייתו ושני ילדיו. היה חבר ה"הגנה", ובמלחמת-העצמאות שירת בחי"ם בחטיבת "קריתי". על סף ההפוגה הראשונה, בעומדו על המשמר בין כפר אונו ליהוד, נפל אור ליום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) בעת מבצע "דני", בשעת ההתקפה על עמדותינו בבקעת אונו. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.