טנקוס, איסר

בן איטה ויהודה. נולד בשנת 1904 בגרודנה שבפולין. בבוא עתו גוייס לצבא הפולני ושירת בו עד 1925. עם תום השירות הצבאי עלה לארץ-ישראל והתיישב בזכרון יעקב. שם עבד בייבוש ביצות כברה, חלה בקדחת וברבמאטיזם אבל החלים ממחלות אלה בזכות חוסנו הגופני. במאורעות 1929 החל לפעול בארגון ה"הגנה". הוא היה מעביר חומר נפץ, שקיבל מחבריו שעבדו במחצבות, לידידים שגרו בכרכור וחומר נפץ זה שימש אותם להגנה על המושבה. מפי ידידים אלה נודע לו על מקום עבודה בנטיעת פרדסים באדמות כרכור והתחיל לעבוד שם עם כמה מחבריו. אחר כך עבר לעבוד בבניין ובכסף שחסך קנה מגרש בכרכור, בנה עליו צריף ונשא אשה. בתקופת שפל בעבודות הבניין הציעו לו ידידו הטוב, דניאל סטנייצקי לעבוד עימו בבדיקת בארות מים באזור. ביום כ"ג באלול תרצ"ז (30.8.1937) יצאו השניים לבדיקה שגרתית בבאר המים הסמוכה לכרכור. איסר ירד לעומק הבאר ודניאל שמר אצל פתח הבאר. לפתע נפתחה על דניאל אש ממארב שהציבו פורעים ערבים והוא נהרג. כששמע איסר את היריות עלה במהירות לברר את פשרן וכשהגיע לפתח הבאר הוכה בידי הערבים. נפל למעמקי הבאר ונהרג. השניים הובאו לקבורה בקבר אחים בכרכור. הניח אשה ואח.