טנא, מיכאל

בן רגינה וצבי. מיכאל (מיכה) נולד בחיפה בכ"ו באב תש"א (19.8.1941). היה בן יחיד להורים שאיבדו את כל משפחתם בשואה. בגיל חמש-עשרה התייתם מאב, מאז נשא יחד עם אימו בעול הבית. על אף הבית הדל הוא זכה לטיפוח רב מצד האם, ולהרבה חיבה ותמיכה מ כל אלה שהכירו בו ובכישרונו. מיכה היה תלמיד בביה"ס הריאלי בחיפה והפנים כל מה שלמד מד"ר בירם ו ממורי ביה"ס, בעיקר "והצנע לכת". כן היה חניך בתנועת "הצופים", וגם שם ספג הרבה אהבת הארץ. כילד וכמבוגר הצטיין מיכה בנגינה בפסנתר. הוא ניגן בתזמורת הנוער של חיפה, ועם תזמורת זו יצא לסיור ולתחרויות נגינה בארה"ב ובהולנד. בצבא שירת מיכה בתזמורת צה"ל, וקיבל גם מילגה מ"קרן שרת". לאחר שחרורו מהצבא החל מיכה ללמוד משפטים. הוא מימן את לימודיו מנגינה בתזמורת רשות השידור ומהוראת נגינה בתזמורת הנוער של ירושלים. עם קבלת התואר החל לעבוד כמשפטן וכעו"ד, אך נפשו נמשכה אל המוזיקה והוא חזר ללמד בתזמורת הנוער, עם הרבה חיבה לילדים והרבה רצון להקנות ידע וגם דרך ארץ. בנוסף להדרכה מיכה ניגן בתזמורות שונות לסירוגין, עד שהחליט ב-1979 להתגייס לתזמורת המשטרה. ימים קשים ומאומצים היו לתזמורת ולנגניה, אבל גם הרגשת עשייה משותפת ותורמת. מיכה נשא אישה, גר בירושלים ובעיר זו נולדו לו שלוש בנות. הוא היה מלא כרימון בחכמה וידע כמעט בכל תחום, עם הומור יוצא דופן ושנינות בולטת. היה אב מחנך ואוהב לבנותיו, ובעל מסור ואוהב לרעייתו. ביום א' בטבת תשנ"ה (3.12.1994) נפל רב-סמל בכיר מיכה בעת שירותו. בן חמישים ושלוש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בהר הרצל, ירושלים. הותיר אישה ושלוש בנות.