fbpx
טנא, ג’וני (אהרן)

טנא, ג’וני (אהרן)


אהרון (ג'וני), בן דבורה ז"ל וחיים טננבוים, נולד ביום ט"ו באלול ת"ש (18.9.1940) בפולין; עלה לארץ בשנת 1950 וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ברנר" ובבית-הספר-התיכון "כצנלסון" בכפר סבא. אהרון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1958 ומאז שירת כל השנים בחיל ההנדסה. הוא סיים בהצלחה קורסים רבים: קורס צניחה, קורס קציני הנדסה, שאותו סיים כחניך מצטיין, קורס מפקדי פלוגות וקורס ללוחמה זעירה. תודות לכישוריו עלה בדרגות ומילא תפקידים מגוונים של קצין בשירות קבע – תפקידי פיקוד בשדה, תפקידי הדרכה בבית-הספר לקציני חיל הנדסה ותפקידי מטה. אהרון מילא את כל התפקידים, החל ממפקד מחלקה ועד למפקד ההנדסה הפיקודי של פיקוד הדרום. בין השנים 1964-1961 עשה באתיופיה, בשליחות משרד הביטחון. במלחמת ששת הימים פיקד אהרון על פלוגת הנדסה חטיבתית והשתתף בקרבות הקשים בעמק דותן שבשומרון. הוא התנדב למשימה קשה ומסוכנת של חילוץ נפגעים. שלוש פעמים נפגע זחל"ם החילוץ שלו, כאשר יצא לחלץ אנשי חי"ר ושריון, שנפגעו באש הירדנים על רכסי קבטייה. אהרון ביצע משימה זו עד תומה, עד שפונו כל הנפגעים. על מעשה זה זכה ב"אות המופת" מטעם אלוף פיקוד הצפון, האלוף דוד אלעזר ז"ל ואילו הפלוגה שפקד עליה, זכתה בציון לשבח מטעם מפקד החטיבה. אחרי מלחמת ששת הימים מונה אהרון למג"ד בסיני, שם היה אחראי על הקמת ביצורים. בסיום תפקידו זכה הגדוד שלו להערכה מיוחדת ממפקד האוגדה "על יכולת ומסירות וכושר ביצוע בעבודתם בחזית סיני". תוך כדי שירותו הצבאי לא נטש אהרון את הלימודים והשלים את לימודי התואר הראשון בחוג לסוציולוגיה ולמדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב. הוא התכונן ללמוד לתואר שני במנהל עסקים, אך ניאות לוותר על הלימודים, כדי לקבל תפקיד בכיר – מפקד ההנדסה של פיקוד הדרום, ובתפקיד זה שימש במלחמת יום-הכיפורים. הוא היה קצין בשירות קבע בדרגת סגן אלוף, שראה בצה"ל, ובעיקר בחיל ההנדסה, את ביתו ואת יעודו. שמו יצא לתהילה בצבא כלוחם מעולה, כמפקד מצטיין, כמנהיג וכמופת לאנשיו; קצין הנדסה עתיר ניסיון וידע מקצועי. אהרון, שכונה בפי כל ג'וני, היה מהקצינים הבכירים של צה"ל, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים. על שמו נקרא "גשר ג'וני", אחד הגשרים, שהקים על תעלת סואץ. את החופשות ואת שעות הפנאי המעטות של קצין קבע ביחידות קרביות הקדיש לרעייתו, לבן ולבת הקטנים. בכל רגע של פנאי היה נוסע למשפחתו בבאר שבע או לאביו בכפר סבא, שאליו היה אהרון קשור מאוד אחרי פטירת אמו. בתקופה שלפני מלחמת יום-הכיפורים הקדיש אהרון מחשבה רבה לפיתוח תחום הגישור והצליחה. הוא פיתח אמצעים חדשים, שכלל גשרים, הדריך ואימן יחידות צליחה וגישור, עיבד שיטות ונהלים, כדי להכין את יחידותיו ליום שיוטל עליהן לצלוח את מכשול המים שבסיני – את תעלת סואץ. מיד אחרי שפרצה המלחמה הצטרף למפקדת אוגדתו של האלוף שרון כאחראי וכמפקד על פעולות הגישור והצליחה. במלחמה פקד אהרון על הקמת גשר הצליחה הראשון על פני התעלה, הוא גשר הדוברות. ימי הקמת הגשר היו שיא בקריירה הצבאית של קצין עז נפש זה: תחת אש ארטילרית כבדה ובלתי פוסקת של המצרים, שניסו למנוע את הקמת הגשרים, תוך חילוץ נפגעים, עידוד חיילים ופינוי שדות מוקשים ומכשולים אחרים, ניצח אהרון על מבצע הצליחה המסובך ביותר שידע צה"ל מעודו. אז שימש דוגמה לחייליו בקור רוחו, בשליטה שלו באנשים ובציוד, באומץ לבו ובידע המקצועי שלו. מפקד ההנדסה, שהיה כה אהוב על חייליו, לא זכה לראות את סיומו המוצלח של המבצע ההנדסי שהופקד עליו – הנחת כל הגשרים על התעלה. הוא נפגע ונהרג על אחד הגשרים ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אב ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון, משה דיין, כי אהרון היה קצין בעל מרץ, יוזמה וידע מקצועי רב, כי העלה את רמת היחידה שלו והיה רע למופת. בעלון מספר 16, שהוצא לאור על-ידי המועצה המקומית של עומר פורסמו ביום הזיכרון תשל"ז דברים על דרכו ועל דמותו של ג'וני, קצין ההנדסה, "דמות שהאצילה על הסביבה מן הביטחון, היציבות, התקווה, האמונה והאהבה… ותשמש דוגמה ומופת לבאים אחריו".  

דילוג לתוכן