טל, רועי

בן דליה ודוד, אח לאיתי ויריב. נולד ביום י"ז בסיוון תשל"ה (27.5.1975) בקיבוץ גבעת ברנר. רועי למד בבית-הספר היסודי ובמגמה הריאלית בבית-הספר התיכון האיזורי המקיף ע"ש י. ח. ברנר בקיבוץ. ברוך כשרונות, שלח ידו בנגינה ובכתיבה. צורפו בו שובבות וכובד ראש, הומור, חקרנות וסקרנות. אהוב מאוד על חבריו, בהיר שכל ומבט. רועי עסק גם בספורט בענפי הטניס והכדורסל. רועי יצא לשנת שירות בתנועת "המחנות העולים" בחיפה. בשלהי חודש נובמבר 1994 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון בפלוגת הסיור של חטיבה 7, כשנתיים וארבעה חודשים. רועי היה סייר-חובש מקצועי ומציל. מפקד הפלוגה בה שירת תיאר אותו: "חייל שנון ויצירתי, ציניקן בעל זווית ראייה ייחודית למציאות הישראלית. בעל מודעות גבוהה למתרחש ביחידה, ואיכפתיות גבוהה לצוותו וליחידתו. מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. רועי התווה קצב משלו לדברים ולא זרם עם הדברים על פי הקצב שלהם. הוא היה בהחלט תופעה יוצאת דופן". ביום כ"א באדר ב' תשנ"ז (30.3.1997) נפל רועי בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה ברמת הגולן, בסמוך לחניון יהודיה. עמו נהרג סמל שחר מורן. בן עשרים ואחת היה רועי בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו, גבעת ברנר. הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה רועי לדרגת סמל ראשון. מפקד היחידה בה שירת רועי כתב למשפחה במכתב התנחומים: "רועי שירת ביחידה כסייר-חובש, וביצע את תפקידו במסירות ובמצוינות מקצועית, שכה אפיינה אותו. תמיד נזכור את רועי עם שמחת החיים והחיוך, ואת אהבתו המיוחדת לצוותו וליחידתו".