טלקר, יגאל
בן שרה ושמואל, נולד ביום כ"ד באייר תשכ"ב (28.5.1962) בהודו. בהיותו בן 3 שנים, עלה יגאל עם הוריו לארץ והמשפחה השתקעה בדימונה. הוא למד בבית-הספר היסודי "דקלים", בחטיבת הביניים על-שם זינמן ובבית-הספר התיכון על-שם ליהמן, ובו השתלם במקצוע החשמל. בן 13 שנים היה יגאל, כשהצטרף לקן "השומר הצעיר" בדימונה. הוא אהב את מסגרת תנועתו, ובשנים 1979-1978 התמסר לעבודת הדרכה, ואף שימש כרכז הקן. בהיותו בכיתה י"א, נוצרו יחסי חברות בינו ובין עפרה, גם היא תלמידה בכיתתו. יחד הם הצטרפו לגרעין נח"ל "אחעד". הוא אהב טיולים, טבע, והרבה פעילות חברתית. יחסו לחבריו היה חם וידידותי, ותמיד היה מוכן לעזור לזולת. חבריו בגרעין סיפרו עליו: "ידענו להעריך את יגאל כמצפון הגרעין. תמיד ידע לומר את האמת. לא תמיד זכה לברכה על כך, אבל היה שלם עם עצמו". בספטמבר שנת 1980 התגייס יגאל לצה"ל, ושירת בנח"ל מוצנח. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, הוא עלה עם יחידתו ללבנון. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) היה יגאל בטור משוריין, שהתקדם בכביש דאמור – ביירות. לפתע נחת על הטור המשוריין מטח קטיושות, ויגאל נפצע פצעי מוות. בעת נפילתו היה יגאל בקורס מ"כים, ואחרי מותו הועלה לדרגת רב"ט. בן 20 שנים הוא היה במותו. יגאל הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בדימונה. חבריו בגרעין הנח"ל הוציאו לאור חוברת לזכרו. הוא הניח אחריו הורים, 5 אחים ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב למשפחתו, אחרי שנפל: "יגאל היה חייל בעל נתוני מנהיגות. הוא בחר דרך ההגשמה האישית. היה אהוד על חבריו".
