טלבי, יוסף (יוסקו)

בן בוקה ויצחק, נולד ביום כ"ט בטבת תרע"ט (1.1.1919) בעיר רוסצ'וק, בולגריה. אביו יצא בשלום ממלחמת-העולם הראשונה ועבר לגור בכפר, והבן גדל בחיק הטבע. משם עברו ההורים לעיר מחוז ופתחו חנות. החנות עלתה באש והם עברו לסופיה. המשפחה ירדה מנכסיה והנער ראה עוני. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי נתקבל כחניך במשרד טכני לעבודות חשמל. בערבים למד בבית-ספר של "אורט" במחלקת החשמל. הוא למד ארבע שנים וקיבל תעודת "טכנאי-חשמל". בצעירותו היה חבר בית"ר, אחר- כך עבר לאגודה שנקראה "מועדון יהודי יסודי" והיתה קשורה קשר הדוק עם התנועה האנטי-פשיסטית הקומוניסטית. באותו זמן הכיר את רעייתו בחיים, שהיתה חדורה הכרה ציונית. הוא גויס לצבא הבולגרי, שירת שנתיים בגדוד תותחנים וניסיונותיו שם והד השואה שירדה על יהדות אירופה עשו אותו לנאמן-ציון. ב-25.12.1945 עלה ארצה כחבר תנועת "החלוץ הצעיר" יחד עם רעייתו וקבוצה של חמישים איש. עם הגיעו לארץ הצטרף לקיבוץ נען. שם עברה עליו "השבת השחורה", הוא נאסר על-ידי הבריטים והועבר ללטרון. לאחר שלא הצליח להתערות בקיבוץ עבר למושב כפר חיטים. שם עשה כמחצית השנה ועבר אחר-כך לתל-אביב. היה בעל נפש ומחונן בתבונת-כפים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף לצה"ל. שירת באחד הגדודים של חטיבת "גולני", והתאמן בסביבות קיבוץ אלונים. משם עבר לגליל. הצטיין בקרבות. נלחם עד הרגע האחרון אף-על-פי שנפצע פעמים מספר. בראשית מאי פשט כוח "גולני" על הכפר ערב א-זבח, ליד בית קשת, השתלט עליו ופוצץ חלק מבתיו. התארגנות הכוח לנסיגה השתהתה ותוך כדי כך פתחו הערבים בהתקפת-נגד. בנסיגה הקשה נפל, ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית קשת. הניח אחריו אישה, הרמינה.