טיליוף, בן-ציון (בן-צי)

בן עדינה ויעקב, נולד ביום י"ב בתשרי תרצ"א (4.10.1930) בשכונת הבוכרים בירושלים. אביו, מנכבדי העדה, שקד על חינוכו והקנה לו תרבות עברית וערכים יהודיים שנטעו בו אהבה למולדת. ראשית חינוכו היתה בבית-הספר "תחכמוני". המשפחה עברה לתל-אביב והתגוררה בשכונת שפירא, והנער המשיך את לימודיו בבית-הספר "ביאליק" עד סיומם. בגיל 14 החל לפרנס עצמו בעבודת מסגרות. בן-ציון שאף להשתלם בלימודי חשמלאות בבית-הספר "מונטיפיורי". כחניך בחג"ם היה פעיל בגדנ"ע והשתתף בסיורים ואימונים. עם הקריאה הראשונה התייצב לשירות ובהכרת גאוה הכריז: "עכשיו הריני חייל לגלי". הוא צורף לגדוד בחטיבת "קריתי" והשתתף כמקלען מומחה ובעל כשרון רב בפעולות בבת ים, שייח'-מוניס, יהודיה ובית-דגון. בן-ציון היה בין מגיני מחנה צריפין, התבצר עם כיתתו באחד הבתים, שהותקף משלושת עבריו על-ידי כוחות אויב חזקים, ולאחר שהאויב התקיף גם במשוריין ולכוח הצבאי לא היה נשק יעיל נגדו, נאלצו לסגת בגורמם לאויב אבידות כבדות. בן-ציון היה אחד מאנשי הכיתה שחיפתה על הנסיגה. הוא נפצע מכדור אויב ונפל ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לזכר גיבורי הקרב הזה של מגיני צריפין הוקמה מצבת-זיכרון במקום הקרב וניטע יער.