טיליוב, אליהו

בן רחל ודויד, נולד ביום י"ב באדר ב' תרפ"ז (16.3.1927) בבוכרה, למשפחה שומרת-דת ומיוחסת בקהילה היהודית. בשנת 1932 עלה לארץ עם הוריו והמשפחה התיישבה בירושלים. אליהו למד בבית- הספר העירוני לבנים ועם סיום לימודיו עבר לנתניה ולמד את מלאכת ליטוש היהלומים. כאן הצטרף למחתרת אצ"ל ומילא בה את המוטל עליו בהתלהבות רבה. כאשר עבר מנתניה לירושלים הצטרף לגונדת ה30- עם היווסדה על-ידי יוצאי כלא לטרון. עם הצטרפות אצ"ל לצה"ל צורף ליחידת יוצאי האצ"ל ולחם עמה בקרבות רבים. בקרב האחרון שלו הגן על מלחה הכבושה. ראה את רוב חבריו נופלים בעמדה ולא נסוג. הוא עמד יחידי והמטיר אש על האויב מעמדה קיצונית ביותר, עד שבסוף נפל גם הוא, ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. חברו כתב עליו שיר אקרוסטיכי הפותח ב"איך נפל גיבור אמיץ ויקיר". ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.