טיכואר (עפרוני), חיים (היינץ)

בן מרגריטה ואריה, נולד ביום י"ד באדר ב' תרפ"ז (18.3.1927) בעיר גלייוויץ, שלזיה עילית שבגרמניה. הוא עלה ארצה עם הוריו בשנת 1936 והמשפחה השתקעה בחיפה. כאן סיים בית-ספר יסודי והיה פעיל ב"מכבי הצעיר" ובחג"ם (חינוך גופני מורחב) שזוהה עם הגדנ"ע וה"הגנה". לפרנסתו עבד כסייד ובשעות הפנאי היה עוסק כחובב בפיסול אמנותי. כשבגר הצטרף ל"הגנה" וסיים קורס חובשים קרביים. עם פרוץ מלחמת העצמאות, בשלהי 1947, התגייס לצה"ל ויצא עם יחידתו מחי"ש חיפה להגנת הגליל העליון. עם חבריו למחלקה 1, פלוגה א' בגדוד 11 של חטיבת "עודד", השתתף חיים בקרבות על הגנת צפת היהודית בעת המצור וההשתלטות על הר כנען וסביבתה. עם קום המדינה ואיום הפלישה של הצבאות הזרים מלבנון ניהלה יחידתו קרב גבורה במלכיה לבלימת טור שריון של צבא ההצלה שעשה דרכו לתוך הגליל. המחלקה במסגרתה לחם חיים, יחד עם מחלקה נוספת מחטיבת "כרמלי", גדוד 24 תקפה והשתלטה בליל ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) על משלט 243 הסמוך לכביש מחניים – גשר בנות-יעקב. לפנות בוקר נפתחה התקפה סורית משוריינת ורגלית על המשלט. הכוח הישראלי נפגע קשות ובין האבדות היה גם חיים. מקום קבורתו לא נודע. מצבה לזכרו הוקמה בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. בספטמבר 2004, במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי חיים קבור בבית-העלמין הצבאי בראש פינה.