טייטלבוים (תמרי), דוד
בן אסתר ושמחה, נולד ביום י"א באלול תרע"ז (29.8.1917) בעיר ביילסק-פודולסקי, פולין. בגיל צעיר נתייתם. דויד למד ב"תלמוד- תורה", בבית-ספר יסודי וב"ישיבה". אחיותיו הקטנות הועלו לארץ-ישראל והוא שאף ללכת אחריהן. ב-1935 עבר לביאליסטוק, שם החל לעבוד כדי להשתכר לפרנסתו, הצטרף ל"שומר הדתי", והיה בין הראשונים שיצאו לפלוגת הכשרה. נטה לספורט. ב-28.4.1938 עלה לארץ. הוא דחה הצעה לסידור נוח בעיר והצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר פינס שליד כרכור. פרק-זמן עבד במשקי חקלאים בגבעת עדה והיה לפועל חקלאי מובהק. דויד ראה את עצמו אפוטרופוס לאחיותיו ודאג להן. בשנת 1942 התנדב לפלמ"ח והיה בין מארגני המחלקה הדתית בעיינות ובכפר הרא"ה. הוא סיים קורס מ"כים, הירבה לסייר בארץ והיה הרוח החיה במחלקה הדתית שעלתה לביריה ונאסרה אחר-כך על-ידי הבריטים. דויד הצטיין בדאגתו לכל פרט קטן הדרוש לנוחות פקודיו. בשנת 1946 הצטרף לכפר עציון ועבד כחקלאי. אך גם שם הוסיף להיות פעיל בענייני ה"הגנה", הדריך והיה חבר בוועדת-הביטחון של הכפר. הוא התמסר לעבודת הכשרת הקרקע והחריש והיה מלא שמחת יצירה. בחור זקוף ותמיר. הצטיין באופיו המתון והשקט ובבדיחות דעתו. בקיץ תש"ו נשא אישה ונולד לו בן. עם ראשית המערכה על גוש עציון נתמנה מפקד כיתת מקלענים, והיה אחראי גם לענייני השמירה בכפר עציון בתקופת המצור והקרבות. ב-12.5.1948 ערכו כוחות הלגיון בסיוע המון ערבים מקומיים התקפה כבדה על הגוש והצליחו לבתרו לשניים. למחרת נמשכה ההתקפה וכפר עציון נפל בידי האויב. בקרב זה נפל, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אישה, רבקה, וילד. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
