טייטלבוים, יוסף
בן חיה וישראל-אהרן, נולד בשנת 1900 בסג'רה למשפחת איכרים במקום. בשנת חייו הראשונה מת עליו אביו ואמו עברה ליסוד המעלה ושם נישאה שנית. יוסף גדל ולמד כבן איכרים ובהתבגרו היה גם הוא איכר, איש האדמה. הוא נשא אישה ונולדו לו שתי בנות. יוסף ידע את הלשון הערבית על בוריה, ומנהגי הערבים היו נהירים לו. מידיעתיו אלה הפיק תועלת רבה בתפקידיו בשירות ה"הגנה". בשל קשריו הטובים עם הערבים ועם השייח'ים בכל הארץ ניהל תכופות משא-ומתן קשה ומייגע בענייני גאולת-דם וכיוצא בהם. את קשריו אלה ניצל גם לשם השגת הידיעות הדרושות ליישוב. במאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט ניהל מטעם ה"הגנה" את מערכת הקשרים עם הערבים. באותה תקופה עבר לגבעת ברנר, וכאן נשאר כשומר-שדות וכמקשר עם הערבים מטעם המוסדות. הוא האמין ביחסי-שכנים תקינים, ופעמים רבות הצליח ליישב סכסוכים ולמנוע מרירות יתירה ושפיכות דמים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות האמין כי יצליח להשפיע על כפרים ערביים שלמים שלא יתנו ידם ללוחמים נגד היישוב היהודי, אולם אמונתו זו נתבדתה. אחרי נפילת ידידו, יהושע גלוברמן, שהיה אחד ממפקדי ה"הגנה", נסע ביום כ"ו בכסלו תש"ח (9.12.1947) לכפר ערבי ליד לטרון כדי לברר את שמות המשתתפים ברציחתו. קשריו המצוינים עם הערבים לא עמדו לו והוא נרצח בדרך בוואדי-סראר (הוא נחל שורק) בפתח אוהלו של השייח' ידידו ועימו נרצח עוזרו הערבי שנלווה אליו. נשקו נשדד ממנו. המשטרה מצאה את גופתו באוהל בדווי שנעזב מיושביו. יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביסוד המעלה.
