טייב, מרק

בן גבי ואמיל, נולד ביום י"ז בסיוון תשי"ז (16.6.1957) בפריס, בירת צרפת, ועלה עם הוריו אחיו ואחותו לארץ בשנת 1968. המשפחה קבעה את מקום מגוריה באשדוד, ומרק החל ללמוד בבתי-הספר בעיר. הוא סיים בהצלחה את בית-הספר היסודי "שקמים" ואת התיכון המקיף א' – שניהם באשדוד. מרק היה נער רגיש, עדין וממושמע, שקט ענו ומופנם. למרות קשיי הקליטה בארץ ומחסום השפה, הוא התערה בחברה הישראלית והיה אחד מהחבר'ה. אהבת חייו של מרק הייתה המוסיקה. בהיותו בן 13 שנים החל מרק לפרוט על גיטרה ולמד פסנתר. בשל כשרונותיו, הוא צורף ללהקת הנגנים של בית-הספר התיכון. הוא הרבה להאזין לתקליטים, והלהקות האהובות עליו היו: "פינק פלויד" ו"החיפושיות". כן אהב מרק חיות, ובביתו גידל זוג כלבי רועים. מרק השתייך לתנועת "הצופים", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך לשכבה הצעירה. הוא הרבה לצייר והשאיר אחריו אוסף ציורים. מרק גויס לצה"ל במחצית ספטמבר 1976, והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. במסגרת הנח"ל הוא נשלח לקיבוץ נח"ל עוז. לאחר השהייה בקיבוץ, הוא צורף ליחידה קרבית, עבר קורס צניחה, השתתף במבצע ליטני, סיים בהצלחה קורס חובשים קרביים, והועבר לחיל-הרפואה. למרק הוענק אות השירות המבצעי. במחצית ינואר 1980, לאחר שלוש וחצי שנות שירות מסור, שוחרר מרק מהשירות הסדיר. הוא החל ללמוד במכינה, שליד הטכניון בחיפה. הבדידות והניתוק מהמשפחה החזירו אותו לאשדוד, והוא החל ללמוד במכללה הטכנולוגית בחולון במגמת "עיצוב המוצר". את שנת הלימודים הראשונה סיים מרק בהצלחה. כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא מרק לשירות מילואים פעיל. לקראת סיום השירות, ביום י"א באלול תשמ"ב (30.8.1982), נפל מרק בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי באשדוד. לאחר מותו, הוא הועלה לדרגת רב-טוראי. מרק השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ציין מפקדו את מסירותו הרבה של מרק, את התנדבותו לעזרת חבריו, ואת הצטיינותו במילוי המשימות שהוטלו עליו. משפחתו הנציחה את זכרו בהקמת ספרייה על-שמו בבית-הספר המקיף א' באשדוד, שבו למד מרק