טיטנשטיין, סנדו-שאול

בן פאולה ואלקנה, נולד ביום כ"ט בתמוז תש"ט (26.7.1949) ברומניה. בארץ הולדתו סיים סנדו 8cכיתות של בית-ספר יסודי, ובן 15 שנים עלה עם הוריו לארץ, בשנת 1964. המשפחה השתקעה באשקלון. תחילה ניסה סנדו ללמוד מקצוע, מסגרות, אך הוא העדיף לצאת לעבודה כטרקטוריסט בקיבוץ כרמיה. לאחר מכן עבד כפקיד במפעל חרושת. לקראת גיוסו לצה"ל עבר סנדו קורס קדם-צבאי בנהיגה. בנובמבר 1967 הוא התגייס לשירות חובה, והוצב לשרת כנהג זחל"ם. אחרי השתלמות, הוא הועלה במאי 1968 לדרגת רב"ט. סנדו השתלם בקורס מש"קי הובלה, והועלה לדרגת סמל. בנובמבר 1970 הוא סיים את שירות החובה, השתחרר והשתלב בחיים האזרחיים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא סנדו לצבא והשתתף במלחמה. הוא שב וקשר את גורלו עם צה"ל, כשהתגייס בספטמבר 1974 לצבא הקבע. הוא הועלה לדרגת סמ"ר, וכעבור שנה, במרס 1975, לדרגת רס"ר. תפקידו בצה"ל חייב אותו להשלים את ידיעותיו בעברית, ובמסגרת הצבא עבר סנדו קורס מתקדם בעברית. חוות-הדעת עליו באותה תקופה הייתה: "הוא משרת כמשק תנועה בצורה טובה ומעולה, אחראי, רציני, דואג לשלמות הציוד הצבאי". סנדו עבר קורס מתקדם למש"קי הובלה, ואחרי הקורס ציינו אותו מפקדיו: "הוא יעיל בעבודתו, בעל כושר הסתגלות לאנשים בעבודת-צוות, בעל מקצוע טוב". עד מרס 1980 שירת סנדו בצבא הקבע. בהיותו בצבא התחתן, בנה את ביתו ונולדו ילדיו. בשנת 1980 הוא ניסה לחזור ולהשתלב בחיים האזרחיים, אולם מלחמת שלום הגליל החזירה אותו לצה"ל. באוגוסט 1983 התנדב סנדו שוב לצבא הקבע, ושירת כמש"ק מובילים. ביום 9.5.1984 הוא חלה לפתע, ובמצב של חוסר הכרה הובהל לבית-החולים. מצבו הלך והחמיר, וכל מאמצי רופאיו להצילו נכשלו. סנדו נפטר כעבור שישה ימים, ביום י"ג באייר תשמ"ד (15.5.1984). בן 35 שנים הוא היה במותו. סנדו הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשקלון. הוא השאיר אחריו רעיה, שלושה בנים ובת. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "עם מות יקירכם רס"ר סנדו אבד לכם בעל ואב אוהב, מסור, נאמן לאשתו ולילדיו. לנו אבד חבר וידיד יקר, ששימש מופת לחבריו ולחייליו ביחידה. באופי הנוח והחם שלו, ביושרו, בהגינותו ובמסירותו לחבריו ולצה"ל תהא נחמתכם"