טיטלבוים, אברהם
בן יפה ומשה, נולד ביום י"ג באדר תרפ"ה (9.3.1925) בעיר רישא (ז'שוב), גליציה. בעירו קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ואף למד לימודי-חול אצל מורה פרטי. במאי 1935 עלה לארץ עם משפחתו. מצב האבטלה ששרר אז בארץ הקשה על קליטתה הכלכלית של המשפחה, שנוסף לאברהם מנתה עוד 4 בנות, ועל-כן לקחהו דודו למשקו שבתל עדשים. שם למד אברהם במשך 5 שנים, עבד במשק, התערה בחיי הארץ והיה לאיש-האדמה, גנן אוהב פרח ועץ, ישר-דרך, דואג למשפחתו בכל לבו ונכון לעזור לכל אדם. אחרי שובו מתל עדשים עבד כעוזר לבנאי וכל פרוטה שהשתכר מסר לקיום המשפחה. מאז בואו לארץ היה חבר ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס והיה לאיש-צבא, אם כי חיי צבא לא משכו את לבו, ובקרבות הראשונים עבר משבר נפשי קשה. "לא נולדתי להיות איש-צבא, אני איש-האדמה" – היה רגיל לומר לקרוביו. למרות השקפתו זו היה בין ראשוני המתנדבים ומילא את חובתו תוך הכרה ומסירות. אברהם השתתף בקרבות משמר העמק, במערכה נגד כוחותיו של קאוקג'י. ב-6.5.1948 פשט כוח "גולני" על הכפר ערב א-זביח ליד בית קשת, השתלט עליו ופוצץ חלק מבתיו. התארגנות הכוח לנסיגה השתהתה ותוך כדי כך פתחו הערבים בהתקפת-נגד. בנסיגה הקשה נפלו רבים מלוחמי הכוח. בקרב זה נפל, ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בבית קשת.