טיזבי, משה

בן דוד ועדנה. נולד ביום י"ד בניסן תשי"ח (4.4.1958) בבאר-שבע, להורים שעלו לארץ מפרס שמונה שנים קודם-לכן. למד בבית- הספר הדתי 'חזון עובדיה' שבבאר-שבע. המשיך ולמד כשנתיים בבית-ספר התיכון המקיף שבמקום. לאחר-מכן השתלם כשנה במקצוע החרטות. בשעות-הפנאי היה פורט בגיטרה וגם עוסק בספורט. התנאים הכלכליים בבית היו קשים. משה השתוקק לעזור למשפחתו על-ידי עבודה עצמאית מפרנסת. ואמנם, בעזרת אביו ותודות להלואות שהצליח להשיג הקים בית-מלאכה משלו להרכבת תריסים. הוא התחיל לראות ברכה בעבודתו ולהחזיר את החובות שהעיקו עליו. אך בטרם השתחרר מכל חובותיו, הגיעה שעתו להתגייס לשירות הסדיר. במאי 1976 גויס משה לצה"ל, ובהיותו נהג משאית הוצב לחיל-התחזוקה. אך בעיותיו הקשות רדפו אחריו גם בהיותו בצבא והשרו עליו דיכאון, אשר נתגלה לעיני חבריו אם-כי ניסה להסתירו. היה שקט וסגור, ולא הרבה לדבר על עצמו. לא רב עם איש, אך גם לא חשף לפני איש את הצפון במחשבותיו. ביום י' באייר תשל"ז (28.4.1977) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. מפקדו כתב להורים השכולים: "משה ז"ל שירת ביחידתנו כחייל בשירות-חובה פרק-זמן קצר, אך הספיק להשתלב ולהתחבב על כולנו ולמלא את תפקידו תוך אמונה ותוך עזרה לזולת".