טיומקין, רוני

בן אינה וויטלי, נולד ביום ד' באדר ב' תשמ"ד (8.3.1984) בעיר לנינגרד (סנט פטרסבורג) בברית-המועצות, אח בכור למירי. בשנת 1990, בהיותו בן שש, עלתה המשפחה ארצה והתגוררה בעיר אריאל. רוני היה ילד חמוד, נבון ורגיש, בן אוהב ודואג לכל בני משפחתו. הוא היה חברותי ונאמן לחבריו. חברות היתה מהערכים החשובים בחייו, ומלת המפתח שלו היתה "יחד". רוני למד בבית-הספר היסודי ע"ש עליזה בגין, בחטיבת-הביניים 'היובל' ובתיכון-מקיף 'אריאל' במסלול הריאלי. הוא היה תלמיד טוב ופיקח, אהב לקרוא ספרים בתחומים רבים – מפנטזיה ומדע בדיוני ועד פילוסופיה – ולשחק במשחק D&D – 'דרקונים ומבוכים'. בגיל שלוש-עשרה הצטרף רוני למועדון הנוער באריאל ולמרכז אתגרים העוסק בספורט אתגרי, תחילה כחניך ולאחר שלוש שנים כמדריך בחוג לאופני הרים ובחוג לחץ וקשת. בשנת 2001 ייצג רוני את ישראל במשלחת לארצות-הברית יחד עם חבריו מהמרכז. על השתתפותו במשלחת ובמחנות אתגרים, זכה רוני באות הזהב של פרס הנוער הישראלי במסגרת התוכנית הבינלאומית. לפני השירות הצבאי, הצטרף רוני לחוג הכנה לצה"ל כדי לשפר את כושרו הגופני. הוא היה ציוני וחדור מוטיבציה. רוני התגייס לצה"ל ביולי 2002. לאחר טירונות במחנה 80, עבר קורס מש"קי ביטחון-שדה ושירת בחיל-האוויר ביחידת בקרה אווירית. מפקד חיל-האוויר כתב למשפחתו: "רוני התבלט באופיו המיוחד, ברצינותו ובבגרותו. רוני התגאה באחריות הרבה בה הוא נושא במסגרת תפקידו וביחידה הקרבית אליה הגיע." משה, מפקד היחידה שבה שירת, מציין את חריצותו ומסירותו של רוני: "בלטה בגרותו האישית ונכונותו לקדם ולהוביל משימות שהוטלו עליו. לצד אלה, ולאור מידע רב שנחשף לו מתוקף תפקידו, גילה רגישות לצנעת הפרט של החיילים ביחידה. נזכור את רוני כחייל אחראי וכאדם עם חיוך ענק, צחוק מתגלגל ועיניים צוחקות. הגנת, תמכת, חייכת, הובלת והדרכת. הרבה חברים יש לך כי דרכך בחיים היתה מיוחדת במינה. היית בשביל כולם." רוני נפל בעת מילוי תפקידו ביום ג' באדר א' תשס"ג (5.2.2003) והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בסגולה. הותיר אחריו הורים ואחות. רכז מרכז האתגרים, יוני ארד, הספיד אותו: "רוני – לב במשקל של בן אדם. דע לך כי זכיתי להעמיד תלמידים הרבה ומעטים מאוד עם לב כמו שלך." מרכז האתגרים מנציח את זכרו ודרכו של רוני ביום השנה לנפילתו.