טיבי, דוד
בן שלום ואידה. נולד ביום ט"ו בתמוז תשי"ח (4.7.1958) בנהריה. בילדותו עברה המשפחה להתגורר במושב יערה, שם למד בבית- הספר היסודי 'בצת' והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'פילדלפיה' שבבוסתן הגליל. דוד היה בן המושב בכל רמ"ח אבריו. הוא אהב מאוד את עבודת המשק, נהג לטייל בטבע, לצלם נופים ולרכב על סוסים. מהיותו נער חסון הצטיין דוד כספורטאי, היה מאוד אהוד על חבריו, וכפי שהם מעידים: "הוא היה מיוחד מכולנו. אף לאחד מאתנו לא היו כל-כך הרבה חן ועליזות כמו לדוד". בבית ובמשק היה ידו השנייה של אביו, והיה נערץ על אחיו. במחצית אפריל 1976 גויס דוד לצה"ל והוצב ביחידת גולני של חיל-הרגלים. במסגרת שירותו עבר קורס-חבלנים. חבריו ליחידה מספרים עליו שהיה "טיפוס 'חבר'מני', הצועד תמיד בראש כל מבצע". ביום 22.4.1978, בעקבות ידיעות על הימצאות מחבלים באזור, יצא כוח מהפלוגה לשטח דרום-לבנון. דוד שהיה במארב שהוצב, נפצע בקרב היריות שהתפתח. ביום כ' בניסן תשל"ח (27.4.1978) נפטר דוד מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבנהריה. בן 20 היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אחות ושישה אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד נפצע כתוצאה מפעילות מבצעית מעבר לגבול, בשטח דרום-לבנון. מתחילת שירותו שובץ דוד ביחידה שלנו כלוחם בפלוגה מבצעית. הוא נתגלה כלוחם מעולה וכחייל שאפשר לסמוך עליו ברגעים קשים כקלים. אשרי המשפחה שגידלה וחינכה בן שכזה. למשפחה אבד בן יקר ואהוב, ולמשפחת גולני אבד חבר ולוחם מעולה".
