טורקיאן, אברהם

בן משה ומלכה. נולד ביום כ"א בניסן תשי"א (27.4.1951) בתל אביב. למד בבית הספר "בר יוחאי" בשכונת שפירא. חמש שנים היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" בתל אביב, הכיר את כל המדריכים ואהב מאד לבקר במועדון אשר בו מצא מסגרת חברתית לבילויים ולטיולים. הוא למד במכללה לאלקטרוניקה שבעיר ובשעות הפנאי אהב לעסוק באלקטרוניקה ותיקוני רדיו. הוא אהב מאד את הים ואת השמש ובכל שעת פנאי היה הולך לים. תמיד היה הראשון לסייע לכל נזקק והתנדב לכל מבצע עזרה. בשכונה היה ידוע כבחור אמיץ וטוב לב והכל הכירוהו והוקירוהו. את טוב לבו ודאגתו לזולת הוכיח פעם בשכונתו, כשמכונית עברה והפילה אישה ארצה. אברהם רץ אליה, אסף אותה כשהיא שותתת דם, הכניס אותה למונית והסיע אותה לבית החולים ולאחר מכן ישב לידה כל הלילה ודאג לה כאילו הייתה זו בת משפחתו. בת שחוקו משכה אליו ילדים קטנים והוא היה מוכן ומזומן תמיד לעזור להם בכל אשר יכול. אברהם גויס לצה"ל במאי 1969 והוצב לחיל הצנחנים. בבואו לחופשות, ניכר עליו שהוא מאושר בחייו בצבא. הוא היה מלא מרץ, היה איש חברה והרבה להתכתב עם חברים שונים. הוא שאף לראות את העולם וקיוה כי לאחר השירות הצבאי יסע לטייל לחוץ לארץ. ביום כ"ב בסיון תש"ל (26.6.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד היחידה כתב להורים מכתב תנחומים ובו ציין את אברהם כ"חייל טוב ומסור, אהוב על חייליו ומפקדיו, אשר מילא את תפקידיו בנאמנות ובקנאות. בנפלו השאיר חלל ריק בחיי היחידה, חלל אשר לא יימלא. כל היחידה כואבת את כאב המשפחה". בבטאון תנועת "הנוער העובד והלומד" "נעורים", נכללה רשימה קצרה עליו בצירוף תמונתו.