טוקר, אלכס

בן סווטלנה ואלברט. נולד ביום י"ד בתמוז תשל"ב (26.6.1972) בברית המועצות, אח צעיר לריטה. גדל בקישינב, תינוק בריא וחמוד שאהב מאד לשחק בצעצועים, וכבר בגיל צעיר מאד גילה עניין במכוניות הצעצוע שלו, פירק אותן והרכיב מחדש. במשפחה כונה בחיבה סשינקה. אלכס היה תלמיד חרוץ ורציני, בעיקר במתימטיקה. את לימודי התיכון עשה במכללה אשר הכשירה הנדסאים בתכנון, ניצול ותיקון כל סוגי המכוניות שייצרו ברוסיה. את לימודיו סיים בהצטיינות במכללה עם תעודת בגרות. בשעותיו הפנויות אהב אלכס לבלות עם חברים, ולעסוק בספורט. הוא שיחק כדורגל וכדורסל, אהד מנערותו את קבוצת הכדורסל "שיקגו בולס" ואחרי שעלה ארצה היה לאוהד של מכבי תל אביב בכדורסל ושל מכבי חיפה בכדורגל. אלכס גדל במשפחה ציונית, ובחורף 1990 הצליחה המשפחה להגשים את חלומה ולעלות לישראל. הם התגוררו בבאר שבע. אחרי שלמד עברית באולפן בקיבוץ חצור, למד אלכס במכינה בטכניון והמשיך ללימודי הנדסאות מיזוג-אוויר וחשמל ב"אורט סינגלובסקי" בתל אביב. בחודש פברואר 1995 התגייס אלכס לצה"ל, הוא הוצב לחיל החימוש, עבר קורסי חשמל ורק"מ ושירת בסדנה. בזכות היותו חייל מקצועי ואדם איכפתי זכה להמלצות חמות ממפקדיו, ויצא לקורס קצינים. על חוויותיו בקורס כתב: "לפני שהגעתי לבה"ד 1 חששתי שלא אסתדר עם הצוות שבו אהיה. אבל הגעתי, ראיתי אתכם והבנתי – הקורס יעבור צ'יק- צ'ק עם החברה האלה. שילוב בין צחוקים לרצינות, בין צחוקים לעצבים. פשוט היו משגעים ונפלאים. הרגעים האלה יישארו בזכרון שלי לכל החיים". ואחד מחבריו לקורס כתב עליו: "… אני פשוט אוהב אותך בגלל האופי הנהדר, היכולת להנהיג ולתפקד תמיד והנכונות לעזור…". באוגוסט 1996 הוסמך אלכס כקצין, ושובץ לחטיבת 'גבעתי'. אלכס שירת כשלוש שנים כקצין חימוש בחטיבת גבעתי, שם החל את שירות הקבע שלו, באוגוסט 1997. אלכס אהב את החטיבה והיה "מורעל", לקח חלק בפעילות מבצעית רבה, בין היתר בלבנון. בסוף שנת 1999 עבר לשרת כקצין חימוש בבסיס צאלים בנגב, ועבר לגור עם משפחתו בקרית גת. בשנת 1997 הכיר אלכס את יוליה, ובחודש יוני 1998 נישאו השניים. בחודש פברואר 1999 נולד בנם ליאור, ואושרו של אלכס שהפך לאב היה רב. ביום י"ז בסיון תש"ס (20.6.2000) נהרג אלכס בתאונת דרכים שארעה סמוך לאופקים. בן עשרים-ושמונה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו אישה, בן, הורים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. מפקדו של אלכס, אל"מ דורון, כותב למשפחה: "אלכס שירת ביחידתי כקצין החימוש של האגד ונשא על כתפיו אחריות למאות כלי רכב של היחידה. אלכס היה אהוב על חייליו והוערך ע"י מפקדיו, הצטיין ביחסו החם לסובבים אותו וזכה לתודת אנשי המילואים בהם טיפל. בנוסף לכך התנדב אלכס לבצע משימות שהינן מעבר לתחום תפקידו ומילא אותן בהצלחה רבה… בשבוע האחרון לחייו נערכו שני תרגילים גדולים שאלכס תרם להם רבות ואף הספיק להשתתף באחד מהם. שמחנו על תכניותיו של אלכס לעבור לבאר שבע ולהיות קרוב אליכם, שכן ידענו שהוא חושב עליכם רבות".