טוקרב, דמיטרי

בן טטיאנה וויאצ'סלב. נולד ביום כ"א בחשוון תשל"ד (16.11.197) בטשקנט בירת אוזבקיסטן. אח בכור לנטשה. דמיטרי למד בבית- הספר היסודי מס' 149 במקום הולדתו והמשיך את לימודיו התיכוניים ובמקביל עבד במפעל יחד עם אביו. עם סיום לימודיו קיבל דמיטרי תעודת טכנאי מערכות איוורור של תעשיה ועבד בקבוצת עבודה של חשמלאים. דמיטרי היה ילד ממושמע וטוב לב, אהב בעלי חיים ונכון היה לעזור לכל נזקק. הוא היה קשור לאחותו והגן עליה. דמיטרי היה חבר בתנועת הצופים ובברית הנוער בברית המועצות. בזמנו הפנוי נהנה לצפות בסרטים בדיוניים, להאזין למוסיקת רוק כבד, לשחק כדורגל, לרכב על אופניים ולשחק שחמט. הוא חבב טבע – הרים ושמים כחולים ואהב לצפות בכוכבים. כמו-כן למד בבית-ספר לאמנות הציור והפיסול ורקד ריקודי עם. דמיטרי השאיר אחריו ציורים רבים מעשה ידיו. בדצמבר 1994 עלה לארץ עם משפחתו אשר השתכנה בדימונה. דמיטרי עבד במפעל ובעבודות ארכיאולוגיות עד לגיוסו לצה"ל במחצית אוגוסט 1998. הוא עבר קורס עברית ובסיומו החל באימוני הטירונות. חבריו לטירונות סיפרו כי היה אדם שמח וטוב לב שהרבה לעזור לחבריו והיה חייל ממושמע ומקצועי, שהצטיין בקליעה ובתפעול נשק. דמיטרי נפל בעת שירותו ביום ב' באייר תשנ"ט (18.4.1999). בן עשרים-ושש היה בנופלו. הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בדימונה. הותיר הורים, אחות וחברה אותה רצה לשאת לאישה. לזכרו נכתב: "על ההולכים לא מקובל לומר דברים רעים/ אך לפאר לשווא את האדם – זה חטא/ ובכמה שורות שהוקצבו כאן לזכרו/ אני נשבעת לומר את האמת:/ מאחורי אדם חזק שלעולם לא סירב לתת עזרה/ עמד יצור שביר, רגיש, אוהב ומאמין./ מאחורי אחד שלהרבה שימש כגב ונחמה/ היתה ישות שמעודה דרשה רק חום, שלום ואהבה./ אף פעם לא גרם הוא רעה או כאב במכוון./ יהי זכרו ברוך והלוואי היו הרבה כמוהו בעולם."