טולידו, סימן-טוב

בן ויזה ונסים, נולד ביום י"ב בניסן תרע"ח (25.3.1918) בעיר פלובדיב, בולגריה. לאחר שסיים את חוק לימודיו בגימנסיה שירת שנים מספר בצבא הבולגרי כמפקד תותח נגד-מטוסים. ביום 13.2.1936 עלה לארץ, התיישב בחולון ועבד בבית-חרושת לנקניקים. בסוף שנת 1947 היה בין ראשוני המתנדבים שהתייצבו למערכה, ומאז היה בשירות, בחטיבת "גבעתי". באחד הימים חדר עם קבוצה שמנתה 4 אנשים לשטח שהוחזק בידי האויב ולפתע הותקפו על-ידי קבוצת ערבים שהחלה להמטיר עליהם אש. כשקבוצתו החלה לסגת, נשמע קולו של סימן-טוב: "לא לאחור, בחורים, קדימה!" והסתער ראשון על האויב. סימן-טוב היה מלא אמונה, בעל מרץ, מדריך וקורא לאומץ-רוח – זו היתה דרכו בקרב. עוד בימי האימונים התבלט כשרונו החיילי ועל-כן נשלח לקורס-צלפים ואחר-כך היה רובץ ימים תמימים בעמדתו ומפיל חללים באויב. לאחר שסייים את האימונים היה בין מאבטחי "דרך בורמה" לירושלים. ביום 17.1.1948 השתתף בפעולת פיצוץ בית גדול שממנו צלפו על בת ים ושיתקו בה את התנועה. סימן-טוב השתתף בחוליית החבלנים אשר פרצה אל הבית והניח בו את חומר-הנפץ. ביום 22.3.1948 השתתף בפעולת-עונשין בג'בליה. הוא הגיע בזחילה אל עמדה, תחת מטר כדורי אויב, והצליח להטיל דרך אשנביה שני רימונים ולחסל 4 מאנשי האויב שישבו בה. סימן-טוב היה צנוע ובחוזרו מפעולה לא היה מרבה לספר על פעלו. בסוף אפריל 1948 במסגרת מבצע "חמץ", יצא עם גדודו לפעולה נגד הכפר תל-א-ריש. להסתערות זו קדמה הרעשת תותחים, אשר הגיעו אז לראשונה לידי לוחמינו. הכפר נכבש ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948) ללא אבידות, אך בהאיר השחר פתח האויב בהתקפת- נגד ואילץ את לוחמינו לסגת תוך אבידות כבדות. בקרב הקצר עם האויב תפס סימן-טוב עמדה מאחורי ערימת בלוקים וצפה אל עבר האויב כדי לצלוף בו, אך בהרימו את ראשו פגע בו צרור כדורים והכריעו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.