טויטו, מרדכי (פול)

בן זיידה-לואיזה וסעיד-פרוספר, נולד ביום כ"ג בסיוון תרפ"ד (25.6.1924) בתוניס. עם סיימו את הלימודים בבית-הספר "אליאנס" החל לעבוד בתפירת נעלים וארנקים. משחר ימיו פיתח השקפה ציונית שהתבטאה הן בדרשותיו והן במעשיו בפועל, בצעדו בראש צעירים שהגנו על רובע-היהודים בשעת פרעות שערכו הערבים. בימי השלטון הנאצי אסרוהו כראש המתגוננים והחזיקוהו במחנה-מעצר, בו הועבד בעבודת-פרך, אך גם במחנה עשה נפשות לרעיון הציוני. עוד בתוניס עסק בגיוס חיילים לעזרת הארץ וגויס בעצמו למח"ל. הוא הצליח לעבור לצרפת והשתלם בהכשרה במשך 6 חודשים. מרדכי עלה לארץ במאי 1948 באונייה "קדמה" ומיד התגייס. בהשתייכו ל"קומנדו הצרפתי" במסגרת חטיבת הנגב. חלם להביא לגדודו את כל בני עירו שבחו"ל. הוא השתתף בקרבות באר שבע, נפצע בידו אך הוסיף להילחם. כאשר הצטלם בהיותו פצוע שילב את ידיו לאחור כדי להסתיר את תחבושותיו ולא לצער את הוריו. כאשר מפקדו חיפש מתנדב לשם ניתוק הקשר הטלפוני בין ביר-עסלוג' למפקדת האויב הופתע כשסיפרו לו כי מרדכי כבר הקדים לעשות זאת. בעת מבצע "חורב" לסילוק הצבא המצרי מתחומי המדינה, הוטל על "הקומנדו הצרפתי" לכבוש את משלטי הת'מילה שעל כביש באר שבע-ניצנה. הפלוגה הצליחה לכבוש את אחד המשלטים ולהיערך בו, אך המצרים פתחו בהתקפת-נגד בחיפוי מהמשלטים שטרם נכבשו. לאחר הדיפת מספר התקפות נאלץ הכוח לסגת נוכח העדיפות המצרית ורק לאחר הגעת תגבורת נכבשו המשלטים המצריים. בקרב זה נפל, ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948), שלושה ימים לאחר עלות הוריו לארץ. נקבר ברביבים. ביום כ' באייר תשי"ב (15.5.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.