טוביה, יובל

בן שרה ושמואל. נולד ביום כ"ד בניסן תשל"ג (26.4.1973), בירושלים, בן למשפחה בת שלושה ילדים. יובל למד בבית-הספר היסודי "בית הילד" בירושלים, ובבית-הספר התיכון "בית חינוך". כילד, היה ביישן, צנוע, רגיש ומתחשב, בעל אינטליגנציה גבוהה ובוגר מגילו. בהגיעו לתיכון הפך לנער חרוץ ופעלתן, מלא מרץ, תוכניות ורעיונות. תמיד אצה לו הדרך, מעולם לא ביטל זמן, ומעולם לא ויתר על אמירת תפילה והנחת תפילין. כחובב טבע מושבע, גמא ברגליו את מרחבי הארץ ונופיה, הכיר כל אתר ופינה, ובקיאותו באלה היתה שם דבר. את אהבתו זו דאג להנחיל גם לחניכיו בתנועת "הצופים", שהלכו שבי אחריו. בשעות הפנאי אהב להאזין לפרקי חזנות ולשירה ים-תיכונית. יובל התגייס לצה"ל באוגוסט 1991. הוא התנדב לצנחנים ואת רוב שירותו עשה כאיש מודיעין; תחילה כמש"ק ובהמשך כקצין מודיעין בבסיס האימונים של החטיבה. מפקדיו העריכו אותו על מקצועיותו, על גישתו היסודית והרצינית בכל תחום בו עסק, על נכונותו להתגייס ולהתנדב למשימות גם מבלי שהתבקש, ועל חתירתו לשלמות ולמצוינות. פקודיו אהבו אותו על צניעותו ונועם הליכותיו, ועל יחסו החם והאנושי כלפיהם. "הוא תמיד ראה את האדם, ולא את הדרגה או התפקיד", אמרו. שלושה עיטורי כבוד יחידתיים הוענקו לו על הצטיינותו בפעילותו הצבאית. יובל נפל בעת מילוי תפקידו, ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995), בהתפוצצות שני מטעני תופת בפער של שלוש דקות האחד מהשני שנשאו שני מחבלים מתאבדים בצומת בית ליד. באותו פיגוע נהרגו עשרים ואחד חיילים נוספים ואזרח אחד. יובל הועלה לדרגת סגן לאחר מותו. בן עשרים ושתיים היה בנופלו. השאיר הורים ושני אחים – אייל ועומרי. הובא למנוחת עולמים בהר הרצל. מפקד היחידה, סגן-אלוף ערן, כתב להורים השכולים: "יובל יצא לקורס הקצינים רק לקראת תום שירותו הסדיר, וזאת משום הכרתנו כי יובל הוא דמות הקצין המצטיין – מסור, אחראי, יוזם, איכפתי, משקיע ללא חשבון זמן. אין מילים מספיקות לתארו. לעבוד עם יובל, זו חוויה בפני עצמה: הוא לא ויתר לאיש, לא לעצמו, לא לפקודיו ולא למפקדיו. רמת הסטנדרטים שהציב היתה כה גבוהה, עד שהקפיצה את רמת מחלקת המודיעין לגבהים אותם לא ידעה קודם". תלמידי בית-הספר היהודי "אפשטין" באטלנטה שבארצות הברית, נטעו עץ לזכר יובל, ולזכר כל חללי הפיגוע, ב"יער הילדים". בט"ז בשבט תשס"ג (ינואר 2003) העניק אלוף פיקוד המרכז לסגן יובל טוביה ציון לשבח אישי, אשר נמסר למשפחתו, "על חירוף הנפש, מימוש ערך הרעות תוך סיכון עצמי, אומץ לב, גילוי תושיה והיותו מופת ודוגמא".