טוביהו, שמעון

בן ארסטו ושרה. נולד בשנת תרצ"ג (1993) בעיר קאשאן אשר באיראן. אחרי ששמעון סיים את לימודיו בבית הספר היסודי באירן עלה שמעון לארץ ב"עליית הנוער;" זה היה בשנת 1951. המשיך את לימודיו במשק כפר מנחם ולאחר מכן ברשפים. לצה"ל גויס ביוני 1953 ואת שירותו הסדיר נתן בנח"ל בקיבוץ שמיר ושם הראה עניין בענף חקלאי ומילא תפקידי בטחון בלילות. לאחר שחרורו מן הצבא חזר לקיבוץ רשפים, שאליו השתייך בהיותו בחברת הנוער אך בעיותיו הקשו עליו את המשכת חיי המשק – ואז עבר להדריך בשטח הספורט בעיירת עולים קרית שמונה; שם הקים אתמשפחתו ונקלט במקום עבודתו במועצת הפועלים בוועדת התרבות. בין השאר שימש כרכז הלשון העברית במועצה. לא חסך מזמנו ומבריאותו כדי להביא מבוגרים לבית הספר ולהפכם ליודעי קרוא וכתוב עברית. היה חבר "השומר הצעיר" ו"הפועל". בעבודתו הציבורית יש לציין גם את שירותו כמזכיר המשמרת הצעירה במפא"י והשתייכותו למרכז התאחדות עולי פרס. מטרת חייו היתה קיום מדינת ישראל בכל מחיר וליכוד הפועלים שבה. שמעון קיים את תורתו בגופו ובנפשו, הלכה למעשה. נהג ביושר לבב, נשא באחריות והיה נאמן למשימות שהוטלו עליו וידע רק מילוי חובות. מדי פעם היה יוצא לשירות מילואים וגם במלחמת ששת הימים היה במסגרת זו ובקרב שנערך בתל-אבו-הנזיר ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל. הניח אשה ושלושה ילדים, שהצעיר בהם היה כבן שמונה חודשים בנפול אביו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. בקרית שמונה הוקם מועדון למשמרת הצעירה על שמו. חבריו לעבודה ומכיריו הוציאו לאור ספרון בשם "בבית ההסתדרות" ובו הועלה זכרו.