fbpx
טואינה, עידן

טואינה, עידן


בנם של חנה ואורי. עידן נולד באשקלון ביום י"ט באדר ב' תשמ"ט (26.3.1989). ילד שני להוריו, אח לאבירן ולסמדר. עידן נולד עם אסטמה כרונית, סיפרה אימו חנה, וכיוון שכך נזקק להשגחה צמודה והיה צמוד אליה, למעשה גדל על ידיה של האם האוהבת עשרים וארבע שעות ביממה – כך עד שחלפה המחלה, בהגיעו לגיל בית הספר. עידן גדל והתחנך באשקלון. עד כיתה ג' למד בבית ספר "עוזיאל", והמשיך לכיתות ד' עד ו' ב"ארלוזורוב". משם עבר ללימודי חטיבת ביניים ב"אורט – רונסון", והמשיך ללימודים תיכוניים עד סוף י"ב ב"אורט – אדיבי". עידן חווה קשיים מסוימים בלימודיו ב"רונסון", אך המצב השתנה לחלוטין כשהגיע לתיכון "אדיבי" – עד מהרה הוא בלט כתלמיד מוכשר ומצליח, הוענקה לו תעודת הצטיינות וביטחונו העצמי התחזק מאוד. עידן למד בתיכון במגמת מסגרות, ובמקביל ללימודים עבד בשלוחת משרד הביטחון בעיר. גם במקום העבודה הוא בלט כעובד חרוץ ואחראי, על כך ועל השקעתו הרבה בעבודה הוא זכה לתעודת הוקרה ממשרד הביטחון. לעידן היו יחסים מצוינים עם כל בני משפחתו. אחיו אבירן נולד שנתיים לפניו, ואחותו סמדר נולדה חמש שנים אחריו. השלושה היו תמיד חבורה אוהבת ומגובשת – גם אם עידן, כמו כל אח, נהג להציק לאחותו הקטנה הוא תמיד היה בשבילה, לכל צורך, והיא ידעה זאת. בבית המשפחה כולם עזרו בניקיונות, ובשל גובהו עידן "זכה" בניקוי המקומות הגבוהים בבית – ארונות, מזגנים, חלונות – והוא ניקה מצוין, סיפרה אימו. עידן הירבה לעזור בבית, כדבריה, אבל לשם כך צריך היה להגיע אליו בדרכו – לדבר איתו בלשון רכה, בהומור ובדיפלומטיות, לא בנדנוד, ואז הוא עשה הכול ברצון. היו גם פשלות, סיפרה האם חנה – פעם החליטו עידן ואחיו אבירן לנקות את האקווריום המלא דגים באמצעות שפיכת אבקת כביסה ותבלין הודי חריף לתוכו. האב שחזר מהעבודה מצא את האקווריום מלא קצף, וכל הדגים שהיו בו סיימו את חייהם. עידן בגר והיה לאדם הגון וישר, עקשן ואמיץ לב. טוב ליבו, נכונותו לעזור ולתת והחמלה הגדולה שלו אפיינו אותו – לא פעם הוא נתן מחצית מכספו למי שנזקק, ובכל עת היה נכון לעזור לחבר בכל צורך. אחרי שהתאמן במשך שנים בחדר כושר עידן צמח להיות נער גבוה מאוד, חזק, חסון ובריא. הוא שפע שמחת החיים בכל עת, על פניו חיוך תמידי, סביבו חברים טובים שאיתם אהב לבלות במועדונים ולאכול טוב במסעדות. מגיל צעיר עידן אהב להיות במרכז הפעילות, בלב ה"אקשן" בבית או בין החברים. הוא הירבה להשתובב, ועסק בספורט – בעיקר שיחק כדורגל, הוא הרבה לשחק סנוקר ואימו אף קנתה שולחן סנוקר לבית. עידן אהב מאוד את הים, הוא נהג לדוג עם חברו צחי ובגאווה היה מביא את שללו הביתה. עידן הצעיר אהב מאוד כלי רכב, ומיד כשהגיע לגיל המתאים למד נהיגה, תוך שהוא עצמו משתתף במימון הלימודים בכסף שהרוויח בעבודתו. אחר כך קנה רכב, והשתמש בכישוריו ובידי הזהב שלו לשפצר אותו – בין היתר התקין מערכת שמע יקרה, כולל רמקול סאב במושב האחורי. מאז הרכב שימש אותו ואת חבריו בנאמנות. בבגרותו עידן מאוד רצה לנהוג ברכב של אימו, בהעדר ביטוח לרכב, הבטיחה לו אימו שלאחר שתאושר לה הלוואה לרכישת רכב חדש, הרכב שלה יעבור אליו. עידן היה מאושר עד אין סוף להבטחת אימו אך לא זכה לממש אותה כיוון שלמחרת נפטר. ביושרו הוא שיתף את אחיו אבירן בהבטחתה של אימו למסור לו את רכבה ובדק עימו כי אבירן אינו מקנא או נוטר לו טינה על כך. אבירן אמר לו כי הוא שמח בשמחתו ולו יש רכב משלו. עידן התגייס לצה"ל ביום 6.2.2008 ושירת בחיל כללי. אחרי הטירונות הוא שובץ כמאבטח מתקנים, ובהמשך עבר לפי בקשתו לעבוד כטבח. עידן השקיע הרבה במטבח, לא פעם עשה בעצמו את העבודות הקשות ביותר ועל כן זכה להערכת הצוות, והיה אהוב מאוד על עמיתיו ומפקדיו. במהלך השירות הכיר עידן את בת אל. השניים היו בני זוג כשנה, עד מותו של עידן, וכל מכירהם העידו כי שררה ביניהם אהבה גדולה. עידן אף החל לחשוב על נישואים איתה. רב-טוראי עידן נפל בעת שירותו ביום ל' באב תשס"ט (20.8.2009). בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר הורים, אח ואחות. שנים אחדות אחרי נפילתו של עידן נתגלו חלקים נוספים מגופתו, ונטמנו בקברו. אחר מעשה סיפרה אימו על חלומה, שבו עידן אמר לה שלא תדאג, שהוא נמצא במקום טוב ומוקף שלווה ורוגע אחרי שהתהליך הושלם. כתבה חנה, אימו של עידן: "עידן כפרה עליך. הכי אני מתגעגעת לטלפונים שלך, שהיו כל יום כל היום ובהם שיתפת אותי בחייך שלעתים היו מורכבים … אני מתגעגעת להרעשה שלך, לצפירות עם הרכב כשהגעת הביתה, למוזיקה הקולנית ברכב. אני מתגעגעת לתקופה בה היית עם אבירן וסמדי בבית, לרעשים, לוויכוחים, לחיים שלכם בבית, לשמחות הקטנות. אני מתגעגעת אליך וחשה בחסרונך כשאני הולכת לאירועים, אתה חסר לי ברחבת הריקודים ממנה אני נמנעת היום. אתה חסר לי בכל מקום בחיי. עידן שלי. הלכת לי מהר מדי, ולצערי ההבטחה שילדיך ישחקו בביתי – הבטחה זו לא תתקיים". לאתר יוטיוב הועלו כמה סרטונים לזכר עידן, ובהם תמונות רבות שלו מילדותו, מחייו כנער ומשירותו הצבאי, ודברי זיכרון. כתבו חבריו: "עידן. אתה כל כך חסר לנו, אח יקר. תמיד נזכור אותך, מלאך שלנו, את הצחוק והחיוך היפה שלך. אנחנו כל כך מתגעגעים. תמיד תהיה חרוט לנו בתוך הלב. לא נשכח אותך לעולם. תנוח לך בגן עדן ושמור עלינו מלמעלה. אנחנו עדיין לא מאמינים ולא יכולים לעכל שאתה לא איתנו. תנוח על משכבך בשלום מלאך יקר שלנו. אוהבים אותך, מלאך יפה שלנו". באתר פייסבוק פתחה בת אל, חברתו של עידן, קבוצה לזכרו. בני המשפחה והחברים הרבים של עידן מפרסמים בקבוצה דברי זיכרון ותמונות שלו, וכן תמונות ופרטים על ההנצחות השונות. במסגרת אתר "עד עולם" פתחו בני המשפחה אתר לזכר עידן, ובו דברים שכתבו בני משפחה וחברים, תמונות רבות של עידן ונרות זיכרון שהודלקו לזכרו. בין הכותבים באתר בולט האב אורי, אשר כתב דברי זיכרון וגעגוע רבים לעידן. מדברי האב אורי: "איך אפשר להמתיק את הגורל המר / איך אפשר לחשוב על המחר. / רוצה אותך עידן להחזיר / אבל זה קשה ואין לזה מחיר. / הכאב בלב אינו עובר / כמו פצע זה תמיד חוזר … יושב אני לבד ומביט בכוכב שלי / הכוכב שלי עומד ליפול / איני יכול עוד לסבול / דמעות זולגות לי מתוך עיניי / אנא עזור לי אלוהיי / שלא אפול ולא אמעד". ועוד כתב אורי: "שאני אלוהיי אל ארץ חלום / שאני אלוהיי אל כוכבי מרום / רק לידך אמצא מקום / להיות רגוע לילה ויום. // הבט אלי עידן כל חיי אני בשבילך / רוצה אני שלווה ואת חום ליבך / כי היית האחד ואין יקר לי ממך / גם בטוב וגם ברע אהיה לצידך. // אתה תמיד בחלומותיי / ולנצח תהייה אהבת חיי / חבק אותי עידן חזור אליי / רציתי שתהיה שלי עד סוף ימיי. // עידנוש תמיד תהיה יקר לאבא / עד יומי האחרון, מתגעגע המון". עוד מדברי האב אורי: "אהובי היעדרותך נמשכת, למה, למה החיים אכזריים למה. הייתי רוצה שתבוא ויראו אותך עיניי, משאלתי למצוא אותך לידי חיים שלי. כשהיעדרותך ממני נמשכת, מרגיש זרות בעולם בלעדיך. אני כמו אדם תועה ללא תקווה, כל יום את דמותך הוזה מול עיניי. אתה שרצית תמיד להיות לצידי, אתה תמיד אהבת את קירבתי. צועק שמך וקורא הלב, קורס אני מרוב כאב. עידן יקר, אתה חסר. מתגעגע ליופייך, חיים של אבא". סמדר, אחותו הצעירה של עידן, כתבה: "עידנוש שלי! אני אוהבת אותך כל כך, אני מתגעגעת ואתה חסר לי. אני מרגישה חור עמוק בלב שלעולם לא יתמלא. אני לא מפסיקה לחשוב עליך ועל השטויות שהיית עושה, היית מספר לי דברים שאף אחד לא יודע עליהם. אתה המלאך השומר עליי עכשיו, ואני יודעת שאתה רואה אותי מלמעלה.אני אזכור אותך ל-ע-ד!" כתב אבירן, אחיו הבכור: "לברוח ממציאות זה דבר קשה, וכל יום שחולף אני עוד מנסה / לדבר אליך להתפלל, לבקש רחמיך תפילתי תקבל, ותסתכל איך אני סובל. // עם דמעות של עצב מנקה את הלב, תפילתי אליך מדוע כואב. / בורא עולם אנא תעזור, את הצער ואת הכאב אנא תעצור. // סובב סביב עולם של אשליות, תמיד אני נשרף עם כל האכזבות. / בורא עולם אך אני כבר לא קיים, אני חי ונושם ועדיין לא קיים". החברה בת אל כתבה לעידן: "איפה כל הימים שהבאת לי אושר, איפה כל הימים שלחשת בחושך. הגורל היכה בי ולקח אותך ממני, רע לי וכואב לי שאתה כבר לא איתי. אתה הארת לי את הדרך כמו קרן אור בלילות אפלים וקודרים משחור. אתה היית כל רגע לצידי. היום אתה אינך ואני שוב כאן לבדי … מתגעגעת אליך ורוצה אותך איתי". כתב צחי, חברו של עידן: "אח שלי יקר, כמה אתה חסר פה … בכל פעם שכולם פה ביחד אני חושב מה היה קורה אם היית פה איתנו, ויודע שהכול היה שונה. שום דבר כבר לא אותו דבר אח שלי. אני מתגעגע אליך יותר מכל דבר שחסר לי. כל יום חושב רק אם היית פה איתי כמה החיים שלי היו מאושרים, כי כמוך חבר בחיים לא יהיה. היית בן אדם מיוחד, ותמיד אזכור את לחיצת היד שלך, לחיצה של כבוד והבנה … זיכרונך בחיים לא יישכח, ותדע שאני מתגעגע אליך אח שלי, אין כמוך חבר אמת. שמור עלינו מלמעלה ותעשה שיהיה רק טוב, כי אתה מלאך שלנו אח שלי יקר". גל, מכרה של עידן, כתבה: "זה לא נתפס שככה פתאום נעלמת מהעולם / כך הלכת לבדך לתוך האור הלבן. / עוד מחכה שתחזור, מחכים לך כולם / שישים ימים, עכשיו זה תם אבל לא נשלם. / מצאת את המוות אבל בכלל לא חיפשת / מביטה אליך לשמים, אך עם ראש נטוי מטה … מאז שהלכת, הכול מתפורר / מלאך אתה היית, ומלאך תישאר. / ואם אתה שומע, מחכה שתחזור / יודעת שעלינו מלמעלה תשמור …רוצה שתהיה כאן איתי, הלב איתך עדיין / עפר לעפר, לב אל לב, עין לעין. / מצומררת, מתעוררת בבהלה מסיוט / מזועזעת, החלום הזה הפך למציאות … עוד לילה ללא שינה להירדם מתאמצת / שוב את המחשבות במים אני רוחצת / עוד חלום עליך שבראש מנדנד / שפתיך לוחשות לי קולך בי מהדהד. / בנשמתי געגועים אותי לא עוזבים / בגופי זעזועים בכל רגע עוברים / במוחי צמרמורות, כשמסתכלת בתמונות / ידי רועדות, כשעוברות המחשבות / עיני דומעות, לרגע לא מפסיקות / למה ה' אני ממשיכה לחכות? אני זוכרת, וגם אזכור אני נודרת / ועכשיו בצער רב אני אומרת / היה שלום מלאך, היה שלום חבר". חבר של עידן כתב: "בליבי אתה עדיין חי וממלא את זיכרונותיי, צעיר לעד אזכור אותך, מאושר וחייכני עד יום מותך … עידן, בוכה הנשמה ומחפשת לה טיפת מזור ונחמה. עידן, שמך לא נעלם והוא חרוט בליבותינו לעולם … היית לי כמו אח אהוב, עכשיו פתאום עולמי עצוב, כי הגורל בגד בך וקטע ללא רחם את חלומך". וחבר נוסף כתב: "רק אתמול היינו יחד מסתובבים בסמטאות / אך פתאום אתה הלכת ונשארו לי רק תמונות. / אני זוכר שלי אמרת, נישאר תמיד אחים / היית לי חבר, לא כמו כל האחרים … אני יודע שלמעלה אתה לא תבכה, חבר / כי אולי שקט למעלה, אבל פה שקט יותר. / אני עצוב שכך הלכת, כי אתה איך חוזר / זה נכון שקט למעלה, אבל פה אתה חסר. והנשמה בוכה, כי אלוקים קטף אותך / איך נשארו רק זיכרונות, איך זולגות לי הדמעות". להנצחת עידן הפיקה משפחתו סידורי תפילה, אשר חולקו בבתי כנסת ובכותל המערבי בירושלים. הם גם הכינו וחילקו דפי תפילת הדרך עם תמונתו של עידן, וחברתו של עידן הכינה דפי ברכת המזון עם תמונתו. לבית הכנסת ע"ש נתן בוקובזה באשקלון הוכנס כיסא אליהו הנביא שנרכש לזכר עידן. למקום גם הובא ספר הפטרות לזכרו. אביו ואחותו של עידן מתכננים להכניס לבית הכנסת לוח זיכרון לעידן, שיכלול את "שיר למעלות". מדי שנה, סמוך למועד נפילתו של עידן, נערך במתנ"ס "בורטון" באשקלון טורניר קט-רגל לזכרו, הכולל הענקת מדליות וגביעים לזוכים. בטקס המסכם את הטורניר מוקרנים לנוכחים סרטונים שהופקו להנצחת עידן.

כובד על ידי

דילוג לתוכן