טבילה, אברהם (קדי)

בן מרים ורפאל, נולד ביום כ"ד באלול תרפ"ט (29.9.1929) בדמשק, בירת סוריה. בהיותו בן 4 עלו הוריו ארצה. עם סיום לימודיו בבית-הספר העממי "יסוד-המעלה" בתל-אביב יצא לעבודה. המצב החומרי הקשה בבית אילץ את הבכור במשפחה לעזור בעול פרנסת אחיו הקטנים. בהיותו בן 15 נכנס לעבודה בחברת-החשמל בתל-אביב. הוא רצה להיות פועל "ממש", אך משלא השיג את מבוקשו הסכים לקבל את העבודה במשרד. אברהם התקדם יפה בעבודתו ונתקבל כעובד קבוע. היה חבר ב"נוער העובד". בערבים המשיך לימודיו בבית-הספר העירוני לנוער. אחר שלוש שנות לימוד החליט להמשיך בהשתלמותו ולהיות מהנדס. הוא קיבל מלגה שאיפשרה לו להמשיך בלימודיו בשיעורי-ערב בבית-הספר "מונטיפיורי". אברהם היה חבר ה"הגנה", תחילה בגדנ"ע ואחר-כך בחי"ש ובין המתגייסים הראשונים עם פרוץ מלחמת-העצמאות. הוא נשלח לירושלים והשתתף בפעולות רבות, ובכללן – הגנת מקור חיים ותלפיות. במכתביו מירושלים מתבלט האח הבוגר, הדואג והמסור למשפחה ונושא באחריות חינוכם של אחיו. הוא גם כתב מכתבים חינוכיים לצעירים בגדנ"ע, שהתקנאו בחיילים כמותו. כן כתב יומן קרבי מפורט ורב-עניין (ירושלים, פברואר-אפריל 1948). לאחר חופשתו הראשונה חזר לגדוד בחטיבת "גבעתי" שבו שירת לפני צאתו לירושלים. כאשר אביו ניסה לעכבו, כי ראה שהוא חולה וביקש ממנו לבקר תחילה אצל רופא, אמר: "אינני גיבור, אולם לא אוכל לשבת פה בעיר כאשר חברי נמצאים בשדה הקרב…" אברהם לחם בחזית הדרום. בליל 17-18 ביולי נערך מבצע "מוות לפולש" בכוונה לפרוץ את הדרך לנגב. פלוגתו תקפה את הכפר בית-עפא, אך נוכח עדיפות האויב נאלצה הפלוגה לסגת ובקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.