טביב, יהודה

יהודה, בן יונה ואברהם, נולד בשנת תש"ט (1948) בעיר צנעה בתימן. עוד באותה שנה עלה ארצה עם משפחתו. המשפחה התיישבה בכפר סבא ושם עברו עליו שנות ילדותו ונערותו. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם יצחק בן צבי בשיכון עלייה ואחר-כך המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" בפתח תקוה. יהודה נולד למשפחה ברוכת ילדים. הוריו, אנשי עמל חרוצים, דאגו לתת לכל ילדיהם חינוך טוב. מגיל צעיר למד יהודה, שאדם צריך ללמוד מקצוע כדי להבטיח את עתידו, לכן היו הלימודים חשובים בעיניו. מה עוד שראה את המאמץ שמשקיעים הוריו בפרנסת המשפחה הגדולה. יהודה היה תלמיד טוב בבית-הספר. מוריו כבדוהו על גישתו הרצינית ועל התמדתו. כאשר לא הבין דבר, לא התבייש לשאול ולחזור ולשאול, עד אשר הבין דברים לאשורם. יהודה היה גם חביב על רוב חבריו לספסל הלימודים. הוא היה חברותי מאוד ואנשים אהבו להיות במחיצתו. יהודה היה נער נוח ונעים הליכות, טוב לב ושמח בחלקו. הוא השתדל להתרחק ממריבות, סירב להתקוטט וכשהיו חבריו רבים זה עם זה היה ממהר להפריד ביניהם ולפייסם. בתום לימודיו בבית-הספר היסודי היה ברור לו שימשיך ללמוד בבית-ספר מקצועי. הוא למד בבית-הספר המקצועי במגמה של מסגרות. שם התגלה כבעל ידי-זהב ומוכשר לבצע עבודות עדינות ביותר במהירות ובדייקנות. בתום לימודיו הזדרז יהודה לצאת לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא עבד בחריצות רבה במסגרייה בכפר-סבא ואחר-כך עבר לעבוד כמסגר בבית מלאכה ברמתיים. הוא התגלה כבן נאמן ודואג שהיה מקדיש חלק גדול משכרו לעזרת ההורים בבית. מצוות כיבוד אם ואב הייתה נר לרגליו. בכל אשר עשה חשב קודם על הוריו ועל ההשפעה שישפיעו מעשיו עליהם. בעבודתו זו התמיד יהודה עד שהגיע מועד גיוסו לצה"ל. יהודה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1966 והוצב לחיל הקשר. לאחר הטירונות השלים קורסי יסוד של החיל והשתלם כקוון שדה. הוא לא התמיד לשרת זמן רב במקצוע זה ולאחר זמן קצר ביקש לעבור קורס נהיגה. בקשתו אושרה ולאחר שסיים קורס זה הוסמך לנהוג ברכב כבד. אחרי כן הוצב לאחת מיחידות השדה של חיל ההספקה, שם מילא תפקידו כנהג ביעילות ובנאמנות. לפני תום תקופת שירות החובה שלו עבר ניתוח והועבר זמנית לשרת בחיפה. מפקדיו היו מרוצים ממנו וכאשר ביקש להתנדב לשירות בצבא הקבע אושרה בקשתו ללא קושי. הוא תכנן להשתחרר מהצבא ולשאת לאישה את חברתו, אך מלחמת יום-הכיפורים שבשה את תוכניותיו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף יהודה בקרבות הבלימה ואחר כך בקרבות הפריצה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום רביעי, י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע יהודה ונהרג בהפגזה, בשעה שהגיש עזרה לפצועים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.