טביב, גבריאל

בן סעדיה וברכה. נולד ביום ז' בניסן תשי"ד (10.4.1954) בכפר סבא. הוא למד בבית הספר הממלכתי הדתי במגדיאל, המשיך את לימודיו בבית הספר על שם מוסינזון וסיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר ערב "אלקטרוניקה" בתל אביב. הוא היה חבר ב"נוער העובד והלומד" ונטה לפעילות ספורטיבית ובמיוחד לג'ודו. בשעותיו הפנויות עסק בפירוק מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ובהרכבתם. בעיסוק זה הוא ראה אתגר לפיתוח יכולת חשיבה וכושר טכני. בבחרותו התגלו בו תכונות של אהבת הזולת, יוזמה וענווה. הוא ניחן בכוח סבל רב וביכולת הבלגה, אשר הביאוהו להישגים פיזיים ונפשיים. היכולת לוותר ולהסתגל למסגרת חיים, בלי לפגוע באחרים, עשוהו לאהוד על כולם ולנאמן עליהם. הוא התגייס לצה"ל במאי 1972 והתנדב לצנחנים. ביום ט' בכסלו תשל"ג (14.11.1972), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות במגדיאל. חבריו סיפרו כי לאחר שנפצע וכאשר הועבר לבית החולים הוא עודדם שלא לדאוג לו. מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחתו, בין שאר הדברים: "גבי היה מאלה שמתוכם יקורצו המפקדים בצבא. תמיד שקט, מבין, מוכן לעזור ורוצה לבצע. בולט בין חבריו". חבריו ליחידה הוציאו חוברת לזכרו.