טאוב, טובה

בת צבי ושרה. נולדה ביום ט"ו באדר א' תשי"א 21.2.1951)) בבאר שבע. היא למדה לימודים יסודיים בבית הספר "דגניה" ותיכוניים בבית הספר התיכון המקיף א' בבאר שבע. היא התגייסה לצה"ל באמצע אוקטובר 1969 והוצבה לחיל השריון. תמיד שאפה להכניס חמימות ביתית במחנה הצבאי. היא הייתה מקשטת כל מקום בו נמצאה בפרחים, צמחים, תמונות ומפות, כדי לשוות לסביבתה יותר חן ועליזות. היא היתה נערה תוססת ועליזה, לכן הייתה מוקד החברה. תמיד ניסתה לעודד את חבריה לשפר את מצב רוחם, גם בשעות הקשות, ולהדביק בשמחת החיים שבה את הכל. היא עבדה כשרטטת ומילאה את תפקידה כראוי, אולם היא שאפה לעבור ליחידה בה משרתים יחדיו חיילות וחיילים. לא היה גבול לשמחתה כאשר הועברה לבסוף לגדוד. היא הייתה טובת לב ומסורה לתפקידה. גם כאשר הטילו עליה עבודות נוספות, כגון עבודה במרכזיה, לא קיבלה את הדבר בהסתייגות, כדרך שעשו חברות אחרות, אלא הייתה עושה את המוטל עליה ברצון. כאשר יצאו הכוחות לתרגיל או לפעולה הייתה מבקשת להצטרף אליהם. היא הייתה מסורה מאוד לביתה ולמשפחתה ולא שכחה לטלפן הביתה, כדי למסור פריסת שלום, אפילו הייתה השעה מאוחרת או בשעה שהעבודה היתה מרובה. ביום ז' באייר תשל"א 2.5.1971)), מצאה את מותה בעת מילוי תפקידה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. מפקדה כתב למשפחתה במכתב תנחומים: "בהתנהגותה, באופיה ובעליצות החיים שלה קנתה טובה את לב חיילי היחידה ומפקדיה. משך כל תקופת השירות ביצעה כל משימה שהוטלה עליה בצורה הטובה ביותר. וכל זאת כשחיוך על שפתיה. כאדם שעבד עם טובה במגע יום-יומי, עמדתי מקרוב על תכונותיה ועל אופיה וגאוותי הייתה שביחידתי משרתים חיילים מסוגה. זכרה יהיה שמור עמנו". העמודים הראשונים בחוברת "אפיקים בנגב", בטאון בית הספר התיכון עירוני המקיף א' בבאר שבע, במדור "יד לנופלים", מוקדשים לזכרה.