טאהר, ח’ליל מחמד

בנם של אמנה ומחמד. נולד ב-28.4.1973 בעכו העתיקה. אח לעשרה אחים ואחיות. ח'ליל גדל והתחנך בעכו העתיקה, בן למשפחה בדואית ידועה ומכובדת בעכו, המשפחה הבדואית היחידה בעיר. הוא למד במערכת החינוך בעירו עד סיום לימודיו התיכוניים. ח'ליל אהב מאוד את הים וכבר בגיל צעיר עסק בדיג וסייע לפרנסת המשפחה הענפה. ב-15 באוגוסט 1993 התנדב ח'ליל לשירות בצה"ל כגשש. אף על פי שלא חלה על בני המשפחה חובת גיוס, גם הוא וגם ארבעת אֶחָיו התנדבו לשירות צבאי. הבנים החיילים זוכים לתמיכת ההורים מחמד ואמנה, שרואים בהם מי שמסבּים גאווה למשפחה. אביו של ח'ליל סיפר על בנו: "הוא רצה לשרת בצבא כי הרגיש שהוא אזרח המדינה הזאת. כל אחיו משרתים בצבא כי זו מדינתם, וכשהולכים בדרך כלשהי, הולכים בה עד הסוף". ח'ליל התחבב מאוד על חבריו ומפקדיו. בתום שירות החובה התנדב לשירות קבע ביחידת הגששים בצפון והוצב בדרום לבנון. באחת הפעולות המבצעיות נפצע פצעים קלים. "הוא כל כך אהב לתרום," סיפר אחיו מוחמד, "שלמרות שנפצע בלבנון, הוא התעקש להמשיך לשרת בגִזרה". בשנת 1997 התחתן ח'ליל עם בחירת לבו, אנעאם, וכשנה וחצי לאחר מכן נולד בנו הבכור פארס. ח'ליל, אשתו ובנו עברו לגור בדירתם החדשה בשכונה מעורבת בעכו חודשים ספורים לפני נפילתו. עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון במאי 2000 הוצב ח'ליל ביחידת הגששים בעוצבת הצפון ושירת במוצבים בהר דֹב. בבוקר ה-26 בנובמבר, סמוך לשעה שבע, במהלך פתיחת ציר בין מוצב "דליה" למוצב "הדס" בגִזרת הר דֹב, הבחין ח'ליל דרך המשקפת בדבר-מה חשוד שהונח כתשע מאות מטרים מדרום לקו הגבול הבינלאומי, בתוך שטח ישראל. הוא הלך לפני שלושת כלי הרכב הממוגנים עם חייל נוסף ועם כלב יחידת הכלבנים, המתמחה בזיהוי מטענים. הגִזרה קשה וסבוכה, והחיילים התקרבו כדי לבדוק את המקום החשוד, ואז התגלה לעיניהם מטען חבלה רב עוצמה. בטרם הספיק הכוח לנטרל אותו התפוצץ המטען, הרג את ח'ליל בו במקום ופצע שני לוחמים נוספים מגדוד 202 של חטיבת הצנחנים: החייל שהלך לצד ח'ליל ונהג הרכב הממוגן הראשון. המטען התפוצץ על ידי הפעלה מרחוק, ככל הנראה מעמדת חיזבאללה שצופה על כביש המערכת. רב סמל ח'ליל מחמד טאהר נפל בפעילות מבצעית בהר דֹב ב-26.11.2000, והוא בן עשרים ושבע בנפלו. הוא נטמן למחרת בבית העלמין המוסלמי בעכו. ח'ליל הותיר אחריו אישה בהריון, ילד בן שנה וחודשיים, הורים, ועשרה אחים ואחיות. האימאם המקומי של מסגד אלג'זאר בעכו סירב לקבור אותו ממניעים אידיאולוגיים, מפני שח'ליל שירת בשורות צה"ל. במקומו התייצב אימאם מהכפר הסמוך, קרוב משפחתו של ח'ליל, ומילא את מצוות האשכבה. בעקבות המקרה הוגשה בכנסת הצעת חוק לדיון בוועדת חוץ וביטחון, כדי שימונה אימאם בצה"ל ויטפל בצורכי הדת של חיילים מוסלמים. לאחר הפעלת המטען פתחו שאר חיילי הכוח באש לעבר צידו הלבנוני של הגבול, ובנוסף החל גדוד תותחנים המוצב באזור הר דֹב להפגיז את עמדות חיזבאללה. כתגובה להריגתו של רב-סמל ח'ליל טאהר, ולראשונה מאז נסיגת צה"ל מלבנון, תקפו באותו יום מטוסי חיל האוויר מטרות מחבלים של ארגון חיזבאללה. ח'ליל היה החייל הראשון שנהרג בגבול הצפון לאחר יציאת צה"ל מלבנון במאי 2000. הוא שירת בצה"ל כגשש במשך שמונה שנים, כאשר בשלוש השנים האחרונות היה מוצב בגבול לבנון. אֶחָיו של ח'ליל – אחמד, מחמוד, עומר וסאלח – הבטיחו להמשיך את שירותם הצבאי ובכך גם את דרכו של ח'ליל. אחיו אחמד סיפר כי רבים מתושבי עכו העתיקה מתנגדים לשירותם של בני המשפחה הבדואית בצה"ל ואף התנכלו להם, אך בני המשפחה רואים חובה לעצמם לשרת את המדינה שבה הם חיים: "אנו נמשיך ואפילו נשרת עוד יותר. איש לא ישבור אותנו," הוסיף. בשנת 2001, קיבל אביו של ח'ליל תעודת הוקרה והערכה מאלוף הפיקוד, האלוף גבי אשכנזי, על תרומתו ופועלו של ח'ליל במהלך שירותו בפיקוד הצפוני