חתוכה, ישראל

בן יונה ומשה, נולד בשנת 1921 בעיר רדע, תימן. ב"חדר" למד תנ"ך, משנה ותלמוד. ישראל הפסיק את לימודיו בגיל 14 ולמד נפחות. כבר בעודו ילד בבית-הוריו בתימן עבד קשה. משנתבגר, החליט לעזוב את בית-הוריו ויצא לנדודים, הגיע לעדן ומשם לאסמרה. הוא התענה בדרכים וחלה במחלות קשות, ורק תודות לחוסנו הטבעי התגבר עליהן. לאחר כמה שנים בנכר חזר לתימן, אך שוב לא יכול להסתגל אליה ובשנת 1943 עלה ארצה דרך עדן עם אישתו ושני בניו. בארץ עבד כפועל-בניין וכרצף והתערה יפה בחברה. הוא התגורר בתל-אביב, היה עלם גבה-קומה ורחב- כתפיים, עליז ומלא מרץ, מסור ונאמן. עם קום המדינה הצטרף לשורות חטיבת "אלכסנדרוני". כלוחם בחיל-הרגלים השתתף בקרבות על לוד, רמלה וסביבותיהן; חבריו אמרו עליו: "מקלען, שהמקלע היה ילד שעשועיו". אחר-כך עבר לדרום. לפני צאתו לנגב אמר: "אין דבר, יהיה טוב… זוהי פקודה!" בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל- מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. הניח אישה ושני בנים. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.