חרש, משה (מוסה)

בן רחל וניסן, נולד ביום י"ח באייר תרפ"ט (28.5.1929) ברחובות. בהיותו בן שש נספה אביו בתאונת-עבודה ועל שכם אמו הוטל עול פרנסת המשפחה. משה למד בבית-הספר היסודי ובהיותו בן 13 עזב את בית אמו והצטרף אל חברת-נוער של "השומר הצעיר" בקיבוץ עין השופט. הוא שהה שם כשנתיים וחצי, וכתום תקופת ההכשרה התגייס לנוטרות ברמת הכובש. לאחר תקופת שירות חזר להכשרתו המגויסת במסגרת הפלמ"ח בעין שמר. שם הכשירו החברים את עצמם לבניין קיבוצם העצמאי. משה היה אהוב על החברה, אהב לשיר ולערוך טיולים במרחבים, אך באימונים ובקרבות היה קר-מזג. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נשלח במסגרת הפלמ"ח (הוא השתייך לגדוד "הפורצים" בחטיבת "הראל") אל הנגב לשמור על קו-המים, משם הועבר לגבעת עדה להדריך בחבלה. במבצע "נחשון" נשלח לחזית ירושלים והשתתף בקרבות נבי-סמואל, הראדאר, בית-צפאפה, דיר-אבו-טור, מיקש שטחים בסביבות ירושלים וגם השתתף בפריצה לעיר העתיקה. בשעת מיקוש בסביבת הראדאר נפל משה בקרב עם הלגיון הערבי ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.