חרל”פ, שמואל (מולה)

בן מלכה ומאיר, נולד ביום כ"ו באדר ב' תרפ"ז (30.3.1927) בשכונת קרית משה בירושלים, וסיים בית-ספר יסודי. בהיותו מפותח למעלה מגילו, התגייס בשנת 1942 לצבא הבריטי, ליחידת הנהגים, כאשר לא מלאו לו עדיין 16 שנה. עם השחרור עבד כנהג והיה בו בזמן איש ה"הגנה". בדצמבר 1947 גויס גיוס מלא לצבא ושירת בחטיבת ירושלים. באחת השיירות שהצליחו להבקיע את המצור הגיע לכפר עציון ונשאר עם המגינים עד יום הכניעה. שמואל היה בין השבויים ונפצע בעלות מכונית השבויים על מוקש מול המנזר. הוא הובא לבית לחם ושם מת מפצעיו ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948)). נקבר בבית-הקברות של בית-החולים הצרפתי בבית לחם. ביום ט"ו בתמוז תשי"א (19.7.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. אחיו, יצחק, נפל במלחמת העולם השנייה כשהפליג באוניה ארינפורה שהוטבעה על ידי מטוס גרמני במימי הים התיכון. אביהם של שמואל ויצחק, מאיר, נפל כאזרח במלחמת העצמאות כחודשיים אחרי שמואל מהפגזה של הלגיון הירדני כשנפגע מרסיסי פגז בחנותו.