חרל”פ, יצחק

בן מלכה ומאיר. נולד בד' בטבת תרפ"א (15.12.1920) בירושלים. הוא גדל בבית מסורתי, למד בישיבת "עץ חיים" ואחר כך בבית הספר "תחכמוני" שסיימו בשנת 1935. את לימודיו בבית הספר התיכון מימן בכוחות עצמו מעבודות מזדמנות. בשנת 1940, עם גל הגיוס הראשון לצבא הבריטי, הצטרף יצחק למתגייסים לפלוגת ההובלה 462. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) נמצא עם פלוגתו על סיפון האנייה "ארינפורה" שהובילה חיילים של בעלות הברית מאלכסנדריה למאלטה. עקב התקפה גדולה של אווירוני האויב טבעה האנייה ללא אפשרות הצלה של רבים מהחיילים. על סיפונה היו למעלה משלוש מאות חיילים יהודים, ומהם טבעו מאה וארבעים, יצחק ביניהם. הניח הורים, שני אחים ושתי אחיות. אחיו, שמואל, נפל במלחמת הקוממיות בקרב על גוש עציון. אביהם של יצחק ושמואל, מאיר, נפל באותה מלחמה כאזרח מהפגזה של הלגיון הירדני כשנפגע מרסיסי פגז בחנותו. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.