חרוש, עופר

בן מזל ואברהם. נולד ביום כ"ו בסיוון תשל"ד (16.6.1974) בירושלים. גדל והתחנך בשכונת הגבעה הצרפתית, ניכר בטוב לבו ובנפשו העדינה. למד בבית-הספר היסודי "יאנוש קורצ'אק" והמשיך בתיכון "רנה קסאן". כמו רוב בני גילו, בילה עופר עם חבריו שעות ארוכות במגרשי הספורט וכך הוא זכור לכל – ילד בלונדיני, יפה ושזוף, החוזר אל ביתו תוך כדי הקפצת כדור. מוקף היה בחברים רבים וטובים, עמם בילה גם בתנועת "הנוער העובד והלומד" אליה השתייך. עופר לא היה מן התלמידים המצטיינים, אך יחסו ללימודים היה רציני ובוגר, יחס שנבע מרצונו העז למצות את יכולתו ולהצליח. בימי התיכון השקיע עופר שעות רבות במשחק הכדורסל, במסגרת אגודת הספורט, הוא הצטרף לנבחרת בית-הספר ואף תפקד כמאמן הקבוצה. הימים שלפני גיוסו היו עליזים ושוקקי חיים ובילויים: טלפונים בלי סוף, מסיבות וטיול בכמה ממדינות אירופה. בסוף חודש נובמבר 1992 התגייס עופר לצה"ל, עבר טירונות קרבית והוכשר כלוחם חי"ר. עופר בחר ללכת בדרכי אחיו הבכור ושירת בפלוגת ההנדסה של חטיבת גבעתי. תוך מספר חודשים הפך מילד-נער לחייל שרירי, שגם בחייו הצבאיים היה מוקף בחברים רבים. ימי השירות עברו עליו במהירות, עד הפעילות המבצעית האחרונה, ממנה לא שב. ביום כ"ג באלול תשנ"ד (29.8.1994), יצא עם יחידתו לסיור לילי באיזור הבופור שבדרום לבנון. הכוח נתקל בחוליית מחבלי חיזבאללה ובקרב שהתפתח נהרג עופר וחייל נוסף נפצע. עופר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים – דרור, אייל וכפיר. עופר הועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "עופר שירת בצוות סמלים בפלוגת ההנדסה של חטיבת גבעתי ותואר על ידי מפקדיו כאחד החיילים הבולטים במחלקתו. חייל בעל ערכים, חרוץ וקפדן, שתמיד מתנדב לכל משימה, אהוד ומקובל על חבריו ומפקדיו כאחד." מפקד היחידה כתב למשפחה: "עופר שירת בפלוגה ממחזור נובמבר 1992, ובמהלך תקופה זו סיים בהצטיינות מסלול בפלחה"ן, הפגין במסלול יכולת מקצועית ורמת השקעה גבוהה מאוד. בתום המסלול, הצטרף עופר לצוות סמלים, ולאחר מכן היה מיועד לתפקיד פיקודי בפלוגה. עופר ביצע כל משימה שהוטלה עליו, ונחשב לחייל אמין וממושמע מאוד. עופר היה אהוד על חבריו ומפקדיו בשל תכונותיו ואופיו". בעיתונות התפרסמו כתבות שסיקרו את הקרב בו נהרג עופר ושמו הוזכר גם בכתבות אחרות, המספרות על בוגרי בית-הספר "רנה קסאן" שנפלו במהלך שירותם בצה"ל.