חרודי, חיים

בן חנה וישראל. נולד בח' בתמוז תרפ"ג (22.6.1923) בקיבוץ תל יוסף שבעמק יזרעאל להורים מראשוני ההתיישבות היהודית החדשה, שנטלו חלק גם בייבוש ביצותיו. חיים, שהיה בין הילדים הראשונים ילידי הקיבוץ, היה ילד שובב ומלא חיים. חיי הטבע והעבודה במשק חישלו את אופיו והוא היה לנער בעל כושר פיסי רב, אומץ-לב וקשיות-עורף. הוא סיים י"ב כיתות בבית הספר המשותף של תל יוסף ועין חרוד ובלט בפעילותו בחברת הילדים. לימים נבחר להנהלת המשק והיה משתתף ערני בדיונים ובהכרעות היה כבד-ראש ושקול בדעתו ועם זאת שנון בעל חוש הומור, גם נתברך בתחושה עמוקה של צדק ובכשרון ארגוני וכל אלה עמדו לו במאמציו ללכד את החברים סביבו ולהפעילם בעבודת צוות. בשנת 1941 התגייס לפלוגה א' של הפלמ"ח ועבר קורס מפקדי כיתות. לצורך הפעולה להברחת מעפילים לארץ עבר גבולות תוך סיכון עצמי ופעם אף נתפס והיה אסור תקופתה-מה בדמשק. אחרי שחרורו מן הכלא הירבה להיפגש עם ילדי הקיבוץ כדי לשתפם בחוויותיו ולהחדיר ללבם את ההכרה כי בכוח הרצון ובדבקות במטרה אפשר להתגבר על כל מכשול. על כך העריצוהו הילדים ואישיותו ומעשיו היו להם למופת. בל' בסיוון תש"ו (29.6.1946), יום "השבת השחורה" שמו חיילים בריטים מצור על המשק. חיים אץ מרפת לרפת והורה לחברים שימשיכו בעבודה ולא יעזבו את משמרתם. תוך כדי מרוצה נורה על ידי בריטי ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של תל יוסף. הניח הורים. קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. במקום שבו נפל הוקמה אנדרטה לזכרו.