חקון, יעקב (“ז’אקו”)

בן יצחק ומרגו. נולד ביום ו' בכסלו תש"א (6.12.1940) בטוניס. סיים את לימודיו היסודיים בבית הספר "אחד העם" בחדרה. רוח עליצות מילאה אותו תמיד ואהבת חיים היתה בו. הצטיין בספורט ובעיקר בכדור-יד. חביב היה על כל חבריו. למד גם בבית ספר תיכון של ערב. גויס לצה"ל בשנת 1957 ושירת בחיל השריון. כשהתחילו ימי המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים וצה"ל גייס את אנשי המילואים קדרו פני יעקב כי הוא לא גויס, אך נאמר לו: "כשנצטרך בך נגייס אותך!" ואמנם הוא נקרא לדגל ושימש בתפקיד מכונאי רכב ותוך כדי ביצוע תפקידו בחילוץ המחלקה מתוך שדה מוקשים, בהיותה תחת אש חזקה של האויב, נפל בקרב; זה היה ביעבד ליד ג'נין ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). יעקב גילה עוז רוח בקרבות, דבקות במטרה ותושייה והתנהגותו היתה למופת לחבריו לנשק. הניח אשה וילדה כבת שנה; בפברואר 1968 נולד לו בן שנקרא על שמו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בחיפה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בחדרה. ספרייה על שמו נפתחה ביולי 1968 במועדון השכונתי בחדרה ביזמת תושבי השכונה ובעזרת הוריו; ילדי השכונה ערכו מגבית בין התושבים לקניית ספרים. זכרו הועלה ב"הדרים", בטאון תלמידי בית הספר "אחד העם" בחדרה.