חץ, שמואל
בן חיים ושבע. נולד ביום י' באדר תרצ"ח (11.2.1938) בחיפה. בילדותו התחנך בקיבוץ שפיים וסיים את בית הספר היסודי בחולון. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי "מכס-פיין" בתל-אביב במגמת מכונאות מטוסים וסיים בהצטיינות. בתקופת הלימודים היה פעיל בגדנ"ע אויר ואף השתתף בתוכנית חילופי גדנ"ע אויר וביקר בארצות הברית. שמואל התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1957 והתנדב לשרת בחיל האויר. לאחר שסיים בהצלחה את קורס הטיס הייתה דרכו סלולה לפניו וקצב התקדמותו מהיר. בשנת 1959 הצטרף לשירות הקבע. היה קצין מערכות ירי, מדריך טיסה ומפקד טייסת. כל קורס שעבר סיים בהצלחה ומדריכו באחד הקורסים אף אמר: "איני מוצא בו אף תכונה שבשבילה היה מקבל פחות נקודות מהמירב האפשרי … " שמואל היה בעל כושר טיסה גבוה, בעל חוש טכני מפותח ופוטנציאל רב ומבריק. הוא היה מפקד דינמי בעל יכולת חשיבה וכושר ביצוע, שדרש מאנשיו-פקודיו הרבה מאד, אבל לא יותר מאשר דרש מעצמו. הוא נשלח להשתלמויות רבות בצרפת, בבריטניה ובארצות הברית והיה מראשוני טייסי ה"פאנטום". ביום י"ד בתמוז תש"ל (18.7.1970), בעיצומה של מלחמת ההתשה, נפל רס"ן שמואל כטייס מערבית לתעלה, כאשר מטוסו נפגע על ידי טיל של האויב. השאיר אישה ושני בנים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן-אלוף. תקופה ארוכה סרבו המצרים אף לחפש את גופתו של שמואל ובחלקת הנעדרים על הר הרצל הוצבה מצבת אבן לזכרו. בתקופת מלחמת יום הכיפורים נמצאו שרידי גופתו בשטח שנכבש על ידי צה"ל. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקדו כתב במכתב התנחומים למשפחה: "דרכו בחיל האויר, אף אם נקטעה באמצע, הייתה רצופה הצלחות והישגים. הישגיו אלה בכל השטחים, הן כאדם והן כאיש חברה והן כחייל ולוחם, צויינו תמיד על ידי מפקדיו וזכו להערכת חבריו – – – בכל פגישותי אתו התרשמתי תמיד מסגולותיו המיוחדות – – – תכונותיו התרומיות התבטאו בצניעות, ענוה, כושר ביצוע, שיתוף פעולה ושמחת יצירה ללא גבול". חורשה לזכרו ניטעה על ידי הקרן הקיימת ביער מודיעין ובה הוצבה אנדרטה לזכרו. כן מחולקת מדי שנה על ידי אביו מלגה לזכרו בבית הספר המקצועי "מכס פיין" ושם יש פינה לזכרו בספרייה.
