חפץ, אברהם (אברהמ’לה)

בן חיה ואהרן, נולד ביום י"ז בכסלו תרפ"ו בירושלים. בהיותו תלמיד כיתה ח' של בית-הספר היסודי הצטרף לתנועת "המחנות העולים", וכשגדל היה לנער פעיל ומדריך בתנועה. אברהם למד בבית-החינוך התיכון לילדי העובדים בירושלים עד סיום הכיתה השישית ונתקבל כנער מתלמד בעבודת פקידות במשרדי הסוכנות. הוא התמיד במקום עבודתו זה עד שהתגייס לפלמ"ח יחד עם חבריו לתנועה. שלוש שנים שירת בפלמ"ח במשקי הגליל העליון וסיים קורס מפקדי כיתות. עם תום ימי שירותו חזר לירושלים. עבד בבניין והמשיך בפעילותו ב"רזרבה" (מילואים) של הפלמ"ח בעיר. עם פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף כמפקד ואחראי לליווי שיירות האשלג בציר ים-המלח-ירושלים. נתפס ונעצר על-ידי הבריטים כשנשק-המגן בידו. מששוחרר עבר לאבטחת הדרך וליווי שיירות בכביש תל-אביב-ירושלים, בחטיבת "הראל" של הפלמ"ח. אברהם נתגלה כמפקד בעל העזה רבה ואמיץ-לב. הוא דאג לפקודיו ונתחבב עליהם ולא אחת שימש להם מופת בגבורתו. בהגינו על התחבורה לירושלים נפצע במשלט בין הכפר בית-מחסיר ובין כביש שער הגיא ומת מפצעיו ביום ה' באייר תש"ח (14.5.1948), הוא יום העצמאות. נקבר בסנהדריה בירושלים. אחרי נופלו הוענקה לו דרגת סגן. ביום י"ט באלול תשי"א (20.9.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.