חסין, דוד (דודי)

בן בלהה ואלכסנדר, נולד ביום ח' בניסן תרפ"ח (29.3.1928) בחיפה למשפחה מעורה ביישוב החלוצי וברוח זו גדל מילדותו. סיים את לימודיו בבית-הספר הריאלי בחיפה. מגיל צעיר ניכר בו שהוא בעל מחשבה מעמיקה ועצמאית. התעניין מאוד במדעי-הטבע. מגיל 10 השתייך לתנועת "הצופים" והיה למדריך מוכשר ובעל השפעה. התעניין בשאלות חברה ומדינה, הגה בשאלות תנועת הפועלים והגשמת השוויון בחיים. דויד עזב את תנועת "הצופים" מתוך שאיפה לחלוציות והגשמתה. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד", התמסר לפעולה תרבותית וארגונית והיה עד מהרה לאחד מעמודי- התווך של התנועה. היה פעיל ב"הגנה" משנות נעוריו המוקדמות. החל באימוניו במסגרת חג"ם (חינוך גופני מורחב) וגדנ"ע. בשנת 1946, לאחר שסיים את בחינות-הבגרות, יצא להכשרה מגויסת של הפלמ"ח ועם קבוצת "עמל" שהיה בין מייסדיה הלך לאשדות יעקב. שם התכוננו לקראת התיישבות אגב מילוי תפקידי הגנה. בשעות הפנאי השתלם בביולוגיה ובביוכימיה. כן הקדיש מזמנו לעבודה ציבורית בקרב חברי הכשרתו. אופיו נתחשל שם והוא הוכר כ"מנהיג לא מוכתר" בחברה. מפקדיו ומדריכיו במקום הגדירו את אישיותו: "רציני, ישר, אחראי, שוקד ומתמיד, נכון לכל קריאה, מתפרץ ראשון, חלוץ, סוחף עימו את חבריו, ער לכל המתרחש בארץ ונענה בכל נפשו". בתקופת המאבק בבריטים השתתף בפעולות ה"הגנה" נגד שלטון המנדט, בהפגנות, בהעלאת מעפילים ובהגשת עזרה להם. מיד עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, עוד בסתיו 1947, נזעק להגנת הגליל. השתתף בכיבוש סאסא ובהגנה על עין זיתים, צפת וסביבתה. בתקופת היותו בעין זיתים – המנותקת והעומדת על נפשה בכוחות עצמה – התקשר למקום ולאנשיו, אף כי התנאים שם היו קשים. כשהוצע לו תפקיד אחראי אחר בארגון השיירות לירושלים לא רצה לעזוב את המקום והתבטא, כי "אינו יכול לעוזבם כי הוא מרגיש שהמערכה כאן תהיה קשה". הוא עבד בביצורי המקום, בשירות הקשר וכגשש. היה תמיד ראשון לכיתתו וכך נפל ראשון בהגנת המקום, ביום כ"ד באדר ב' תש"ח (4.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.