חנונה, עמוס
בן דינה ופנחס. נולד ביום ג' בחשוון תש"ם (24.10.1979) בבאר שבע. אח צעיר למשה, גלית, מלכי וסנאית. ילד חייכן, שופע שובבות ושמחת חיים. גדל והתחנך בעיר הולדתו, תחילה בגנים דתיים, ואחר עבר למערכת החינוך החילונית, לבית- הספר היסודי 'רעות' וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון מקיף א'. עמוס היה תלמיד סקרן ונבון והשקיע בלימודיו. לספורט היה מקום חשוב בחייו. מגיל צעיר אהב לשחק כדורגל ואף שיחק במסגרת קבוצת האוניברסיטה בעיר. בנעוריו הרבה להתאמן בחדר כושר ולפתח את גופו. כמו-כן עבד בעבודות שהתאפיינו במתן שירות לקהל, אותן ביצע במסירות וברצון טוב. מוקף בחברים, אהב לבלות ולטייל בארץ ובחו"ל. משפחתו היתה חשובה מאוד עבורו והוא הפגין כלפיהם אהבה, אחריות, דאגה, כבוד והערכה. עמוס היה אדם מסורתי, שהקפיד על תפילות. עמוס התגייס לצה"ל בשלהי מרס 1999. הוא רצה לשרת ביחידה מובחרת אך נדחה בשל בעיה רפואית, הוצב בחיל-התותחנים ולאחר בקשות רבות הועבר לחיל-האוויר ונשלח לשרת בבית-הספר הטכני בחיפה. בהמשך הוצב במצפה רמון ושירת כשק"מיסט. במהרה נקלט במקום והיה מרוצה משירותו. חבריו ליחידה מספרים על אדם מקסים, בעל יכולת הקשבה ונתינה ורצון לעזור לכל אחד. עמוס נפל בעת שירותו, ביום ח' בתמוז תש"ס (11.7.2000), בתאונת-דרכים שאירעה בשעה שהיה בדרכו ממסיבה שנערכה בבסיס שבו שירת. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב"ט. מפקד היחידה שבה שירת עמוס כתב במכתב התנחומים למשפחתו: "בשמונת החודשים שבהם שירת ביחידה בלט עמוס באיכותו, בשמחת החיים שלו, בדמותו הנאה ובחיוכו הרחב. עמוס הפגין מסירות אין קץ, אהבה לזולת ללא תנאי וביצע את תפקידו באחריות ועצמאות ראויים לציון…" במלאות שנה למותו, כותבת אחותו מלכי: "מילד חייכן, שופע שובבות ושמחת חיים הפכת לנער שקט, דבק בדת, שהפנים ערכים ללא לאות. ומשם לבחור חסון, רציני, אחראי, מוקף בחברה ואהבה שעיקר תחביביו הם ספורט ומוסיקה. והנה נעצרה נקודת הזמן והגורל האכזר קטף פרח בשיא פריחתו. ניצבים אנו בפתח הדלת ומה שרואים זה רק את היופי הנשקף מתמונתך המוצבת בסלון. החיוך לא נשכח והחן לעולם לא יישכח."
