חנוך, חיים
בן ישראלה ומיכאל. נולד ביום כ"ה בשבט תשל"ב (7.2.1972) בירושלים. בהיותו בן שבע לערך עקרה משפחתו ללוד ואחר-כך לאופקים וחיים למד בבית-הספר היסודי 'אביר יעקב' באופקים ובישיבת 'חזון יחזקאל' במושב קוממיות. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון-מקיף באופקים. מכיתה י"א הצטרף חיים לפרוייקט של"פ (שמיניות לערי פיתוח) המשלב תלמידים מוכשרים מכל הארץ ומעיירות הפיתוח עצמן ונועד לשפר את הישגיהם של בני העיירות בלימודים. באמצעות מסגרת זו זכה להכיר חברה חדשה ושונה. והשתתף בפעילות חברתית ענפה. מבין תחביביו – סרטים, מוסיקה, מטוסים ומסוקים – הבילוי האהוב עליו היה טיולים ברחבי הארץ. הוא התלהב והתאהב בנופי הארץ, ואף נתן לכך ביטוי בפיסקה זו, שכתב כעבור זמן, בצבא: "כשאני לבד שומר בגדר המערכת חושב אני עליך. האם המחבל רוצה להיכנס אליך להורגך, לעולל בך מעשים, לכן שומר אני עליך ארצי אהובתי". עם סיום לימודיו הצטרף חיים לקיבוץ 'ראשית', קיבוץ עירוני, שאנשיו שמו להם למטרה לגבש קבוצה רעיונית שתתגיס לגולני כפלוגה ותשאף להגשים ערכים כאחדות העם ואהבת הארץ והכרתה תוך כדי השירות הצבאי, ואף תנסה להנחיל ערכים אלה לשאר חיילי הפלוגה וליצור פלוגה איכותית בעלת רמה מבצעית גבוהה. בנובמבר 1990 גויס חיים, במסגרת הקבוצה, לגולני. לאחר שעבר טירונות על רקע מלחמת המפרץ ונפילת ה'סקאדים' בישראל, יצא לאימון מתקדם בבית-הספר למ"כים ובעקבותיו עלה עם הפלוגה לקו מרג' עיון שבלבנון. בצבא – ובפרט בשמירת הקו הקשה והמתישה – בלט חיים כאדם חייכן ואופטימי, שאינו מתלונן ואינו מסתכסך, שומר על ההומור גם בשעות קשות ונותן יד לחברים. החיוך הממזרי היה כמעט לסמל המסחרי שלו. ביום י"ב מרחשוון תשנ"ב (20.10.1991) נפל בקרב. בשובו מתצפית בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון בדרום לבנון, הופעל מטען צד על הנגמ"ש שבו נסע ובהתפוצצות נפגע חיים ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין באופקים. השאיר אחריו הורים ו- 10 אחים ואחיות – בן-ציון, רוזלין, אברהם, רחמים, יחזקאל, מרגלית, אילנה, עליזה, סיגלית וגיל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון, משה ארנס: "… חיים היה חייל מעולה ובעל כושר פיקוד והנהגה, היה בין החיילים הבולטים בפלוגה וביצע את כל המוטל עליו ללא דופי". חבריו לפלוגה הוציאו לאור חוברת המעלה את דמותו מתוך מכתביהם וזיכרונותיהם וכן מתוך דברים שכתב הוא עצמו, ומשפחתו השתתפה בהקמת ספרייה לזכרו במרכז למורשת ספרד שליד בית-הספר המקיף-הדתי באופקים, אשר בו למד.