חן, כפיר

בן כוכבה ורצון. כפיר נולד בגן יבנה בד' באב תשל"ה (12.7.1975). בתום לימודיו כפיר התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל האוויר. ב-4.5.2009, אחרי שירות במשטרת ישראל, התגייס כפיר לשירות בתי הסוהר. תפקידו האחרון היה ראש צוות תחזוקת בינוי במחלקת לוגיסטיקה. כפיר נישא לרבקה, ובני הזוג גרו בגן יבנה עם ילדיהם דולב, נעמה וליה. כלאי כפיר נפל בפעילות מבצעית באירוע השריפה בכרמל. ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. ‏כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א', אליהם נלווה כפיר. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. כפיר היה בן שלושים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בגן יבנה. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, הורים, אחים ואחיות. על תפקודו של כפיר באסון בכרמל, על אומץ ליבו ומסירותו, הוענק לו אחרי נפילתו עיטור המופת מטעם נציב שירות בתי הסוהר. על מצבתו של כפיר כתבו אוהביו את הפסוק: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". הנספים באסון השריפה מונצחים באנדרטה שנבנתה ביערות הכרמל, סמוך לקיבוץ בית אורן. (המידע המופיע בדף זה נכתב על פי הנתונים המצויים בידי היחידה להנצחת החייל. סיפור החיים המלא יפורסם בהמשך.) (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)