חן (אוחיון), ירון
בן ברוריה ומאיר. נולד ביום י"ז באדר א' תשל"ג (19.2.1973), בירושלים. בן בכור למשפחה בת חמישה ילדים. ירון למד בבית- הספר היסודי הממלכתי-דתי "רמות". בסיומו, עבר ללמוד ולהתחנך בישיבת "חורב" ובהמשך בישיבת ההסדר "אור עציון". ילד שליו ורגוע, תמיד מאיר פנים, חיוך כובש על פניו. ניחן בכושר ריכוז ויכולת הקשבה גבוהים במיוחד. ירון היה נער בעל כוח פיסי ובו בזמן בעל נפש רגישה ועדינה. צנוע ועניו ותמיד שאף לשלמות. ירון היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא", בילדותו כחניך ובנעוריו כמדריך. בחיזוקם הרוחני של חניכיו ראה אתגר עיקרי. ירון נהג להקדיש עצמו לאחרים, תמיד למען הכלל. חניכיו ראו בו יועץ ומדריך וחבריו קראו לו "הצדיק". כל זמנו הפנוי הוקדש ללימוד ועיון בספרי הקודש ובמחשבת ישראל. שלושה עיקרים היו חרוטים על לוח לבו: "אהבת עם ישראל, אהבת ארץ ישראל ודבקות עזה בתורת ישראל ובמורשת ישראל". כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל, ביקש ירון לדחות שירותו וכתב: "תורתי- אמונתי. ברצוני ללמוד שמונה חודשים בישיבה, כדי שאתגייס עם מטען רוחני". באפריל 1993 גויס ירון לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים את הטירונות והוצב לחיל המודיעין, שם שירת בתפקיד תצפיתן. ירון הגיע לצבא מתוך אמונה ורצון עז לתרום ולהפיק מעצמו את מירב התועלת, מתוך הכרה כי שירותו הצבאי הוא בגדר שליחות של מצווה. ביום י"ח באב תשנ"ג (5.8.1993), נפל בקרב באיזור ירושלים. ירון נחטף, נהרג ונשרף, בעת שהיה בדרכו מבסיס "רמה", בו שירת, לביתו בירושלים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות – עדי, עינב והודיה, ואח – יניב. ירון היה בן עשרים בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. שר הביטחון יצחק רבין, כתב למשפחתו של ירון: "רב-טוראי ירון חן נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל עת נחטף בערמה על ידי מחבלים. משהבחין כי נחטף, ניסה לנהל מאבק ללא הצלחה. ירון שירת ביחידת מודיעין. היה חייל שקט, צייתן, ביצע כל משימה שהוטלה עליו ועזר לחבריו בכל עת". בני המשפחה הנציחו את זכרו בספר תורה, שתרמו ל"ישיבת חורב" בירושלים. רבניו של ירון, חבריו ובני משפחתו, הקדישו מזמנם וכתבו מאמרים תורניים שהוקדשו לזכרו, המאירים את מידותיו ואמונתו של ירון. הם קובצו בספר "קובץ מאמרים לזכרו של הקדוש ירון חן הי"ד". בשנה הרביעית לנפילתו, יצא לאור ספר לזכרו, "בצל כנפיך ארנן", בעריכת מר שמחה רז.
