חממי, יצחק

בן מלכה ומנחם, נולד ביום כ"ב באייר תרפ"ח (12.5.1928) בחלב, סוריה. היה תלמיד מצטיין וספורטאי מעולה. משחרותו שאף לעלות לציון. בשנת 1944, בהיותו בן 16, עזב את סוריה, ואחותו עימו, "ובחשכה בין אלומות זרקורים" התגנב לארץ והגיע בשלום לכפר גלעדי. יצחק מצא עבודה בקואופרטיב להובלת משאות בראשון לציון, צירף פרוטה לפרוטה, וכעבור ארבע שנים העלה את הוריו והכין להם שיכון במושבה. בשנת 1948 התגייס לשורות ה"הגנה". השתתף בליווי שיירות בדרך לירושלים, בפעולות "נחשון" ובפעולות-קרב שונות בחטיבת "גבעתי". הוא ידע לבדח את החברה, אך גם הבין את משמעותו של צו השעה. "אם לחיים, אם למוות – בטוחים אנו בניצחון, מעטים מול רבים", אמר. יצחק נפל בקרב על תל-א-ריש ליד חולון בעת מבצע "חמץ" לכיתור יפו, ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948). מקום קבורתו לא נודע ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. באוגוסט 2007 במסגרת חקירת הענף לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי יצחק קבור בבית העלמין בנחלת יצחק. ביום 30.8.2007 נערך טקס צבאי לגילוי המצבה בהשתתפות משפחתו של יצחק וגורמי צבא.