חממי, בנימין-צבי

צבי, בן רחל ומנחם, נולד ביום י"ד בשבט תשי"ג (30.1.1953) במושב חלץ. מגיל צעיר עסק בעבודות המשק והשקיע את מיטב אונו בטיפוחו. ההורים, שמצב בריאותם לא שפר עליהם, לא עמדו בעבודת האדמה הקשה, וצבי נרתם לפיתוח המשק הקטן ולעזרת המשפחה ברוכת הילדים. הוא סיים את חוק לימודיו העממיים בבית-הספר על-שם הרב קוק במושב תלמים. וכדי לעזור למשפחה לא המשיך בלימודים. העבודה הקשה נפלה ברובה על כתפיו גם כשהיה תלמיד וגם אחרי-כן. צבי היה עלם חביב ונעים הליכות. להוריו היה בן מסור ונאמן, ולידידיו היה ידיד של אמת, חפץ בטובתם ושמח בשמחת הכל. בכוחות עצמו, בעקשנות ובמרץ, הצליח צבי לקדם את המשק וגדולה הייתה הערצת אנשי המושב, כאשר ראו כיצד הנער הרך עושה עבודות, שגדולים ומבוגרים ממנו התקשו בהן. צבי גויס לצה"ל במחצית יוני 1971 והוצב לחיל השריון. אחרי שעבר את האימון הבסיסי סיים קורסים לנהגי משאיות כבדות ולזחל"מים והוצב ביחידת שריון בדרום הארץ, כאיש צוות זחל"ם. כל יום של חופשה הקדיש צבי לטיפול במשק, שהוזנח בהעדרו. משאת נפשו הייתה להתמסר לעבודה ולהקים משק לדוגמא, מיד כאשר ישתחרר מהשירות הסדיר. כל יום חופשה כזה של צבי היה יום חג למשפחה, שמיטב גאוותה הייתה על בן ואח שכמותו. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים היה צבי מוצב עם יחידתו בסיני, והוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), לאחר שבועיים של לחימה ולאחר חציית התעלה, נשלח הזחל"ם, שצבי שימש בו איש צוות, לסיור בעיר סואץ. הזחל"ם נפגע בטיל ואנשי צוותו קפצו ממנו. אך צבי נפצע קשה בעת ההיחלצות ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אח ושש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב למשפחה האבלה כתב עליו שר הבטחון רב-אלוף משה דיין: "הרשו נא לי להשתתף בכל לב באבלכם בהילקח מכם צבי ז"ל. סמל צבי חממי ז"ל נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת במפקדת חטיבה של חיל השריון. הוא היה חייל מצוין וחבר נאמן. צבי היה אהוד על כל מי שהכירו. זכרו של סמל צבי חממי ז"ל הנו קודש ונצרנו בלבנו בגאון. יהי זכרו ברוך". המשפחה תרמה ספר תורה לעילוי נשמתו; דברים לזכרו של צבי ראו אור בבטאון תנועת המושבים