חמל, רועי

בן לולה ומוני, נולד ביום ז' בשבט תשט"ז (20.1.1956) בקיבוץ מעין-ברוך בגליל העליון. רועי למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו, והמשיך את לימודיו בבית-החינוך המשותף לעמק החולה, בכפר בלום. רועי היה בעל נפש עדינה ורגישה, טוב-לב וחביב על חבריו. הוא היה בעל זיכרון נדיר, מיעט בדיבור והיטיב להאזין ולקלוט. הוא היה נבון וספג בנקל ידע רב בתחומים רבים. בילדותו למד רועי לנגן על גיטרה. היה לו קול ערב, והוא אהב לשיר. הוא ניחן בחוש טכני מפותח, ובילדותו עסק בבניית טיסנים זעירים ובהטסתם. רועי השתייך לחטיבת בני התנועה הקיבוצית המאוחדת, במסגרת "הנוער העובד והלומד". בגמר לימודיו בבית-הספר התיכון הוא התנדב לשרת שנה בשירות קדם-צבאי, ונשלח על-ידי תנועתו לקיבוץ גזר, שהוחזק אז על-ידי בני המשקים – עד בוא הגרעין ההתיישבותי מארצות-הברית. בקיבוץ גזר עבד רועי בגידולי שדה, ושימש כסדרן עבודה. באוקטובר 1974, בתום שנת שירותו בקיבוץ גזר, הוא התגייס לשרת בנח"ל. רועי עבר קורס מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. ביולי 1975, הוא עבר קורס קשרי חי"ר. הוא סיים את הקורס כחניך מצטיין, והתחיל לשרת כמדריך במחנה נח"ל. בתפקיד זה התמיד רועי כל תקופת שירותו הצבאי. ביוני 1976 הוא עלה לדרגת סמל, ובאוקטובר 1977 עלה לדרגת סמ"ר. באותו זמן התחיל לשרת בצבא הקבע, לתקופה של מחצית השנה, עד שהשתחרר מצה"ל. בתעודת השחרור שלו מן הצבא כתב עליו מפקדו: "התנהגותו טובה מאוד, מסור, אחראי בעבודתו, בעל יושר, בעל יוזמה, שומר על סדר ועל ניקיון. יש לו כושר לעבוד עם קהל. הוא בעל משמעת חברתית". בתום שירותו הצבאי, חזר רועי לקיבוצו ועבד בענף גידולי שדה. במשך הזמן הוטל עליו לרכז את הענף. בסוף קיץ 1981, הוא נקרא לשירות במילואים. ביום י"ב באלול תשמ"א (10.9.1981) יצא רועי בשיירה של ג'יפים לתרגיל ניווט בלילה, באזור ג'נין. הג'יפ שבו נסע התהפך, ורועי נהרג בתאונה. בן 25 שנים הוא היה במותו. מפקד יחידתו כתב עליו: "לפעמים מעלה חייל יחיד את הרמה המוסרית, החברתית ובעיקר המבצעית, של היחידה בכללותה. מוטיבציה, הקרבה, ורוח התנדבות הן התכונות הנדרשות לכך. אנו ראינו תכונות אלו ברועי. הוא הצליח להאציל תכונות אלו על חבריו, ואף על מפקדיו. כל יחידה בצה"ל הייתה מתברכת בחייל כרועי, ובודאי אנחנו, שרועי היה חלק מיחידתנו, מרגישים בכך". רועי הובא למנוחות בקיבוצו, מעין-ברוך. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.