חמו, מאיר

בן יצחק וחנה. נולד ביום ד' בתשרי תש"ו (11.9.1945) בספרו שבמרוקו, כבן למשפחה ברוכת ילדים. למד בבית-הספר 'אליאנס' שבמקום. לאחר-מכן למד את מקצוע המכונאות בבית-הספר 'אורט'. בשנת 1962, ומאיר אז בן 16, עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בבאר- שבע. תחילה למד מאיר כחצי-שנה באולפן לנוער בבאר-שבע ורכש את יסודות השפה העברית. אחרי שהות קצרה בבית-ספר מקצועי יצא לעבודה כדי לסייע לפרנסת משפחתו הגדולה. בסוף שנת 1964 גויס לצה"ל. לאחר הטירונות אמור היה להיות נהג משאית, אבל הוא עבר לעבוד במטבח, ומאז הפך עיסוק זה למקצועו בצבא וגם בחיים האזרחיים. מאיר עבר קורסים לטבחות ועשה את מלאכתו לשביעות-רצונם של המפקדים ולהנאת החיילים. הוא הוצב כטבח בבסיס של חיל-האויר. עלה לדרגת רב"ט. כאשר השתחרר מן השירות הסדיר, נאמר בדברי ההערכה: "גילה אחריות ומסירות בביצוע תפקידיו; בעל מקצוע טוב". מאיר נענה להפצרת מפקדיו וחתם 'קבע' לשנה אחת. משיצא מאיר לחיים האזרחיים, השתלם בבית-ספר למלונאות והסתדר בעבודה. כן עשה תקופות רבות של שירות-מילואים פעיל. שירת בעת מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום- הכיפורים. בסוף שנת 1976 נשא אישה. זמן קצר לאחר מכן, בעת שירות מילואים נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בטבת תשל"ח (22.12.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבבאר- שבע. השאיר אחריו אישה, הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות. מפקדו של מאיר כתב למשפחה השכולה: "מאיר גילה תכונות חיוביות ונערצות כחייל ממושמע, אחראי ומסור, אשר הטה שכמו לעזרת חבריו ביחידה, וככזה נשלח לקורס אשר עברו בהצלחה והסמיכו במקצוע חיוני – טבח. גם מאז הצבתו כחייל-מילואים יחידתי, עשה את המוטל עליו לשביעות רצוננו המלאה ובאותו מרץ ורצון אשר אפיינו אותו בעבר". המשפחה תרמה לזכרו ספר-תורה לבית-כנסת.