בנם של רחל ויצחק. אשר נולד בדימונה ביום כ"ג בשבט תשל"ו (25.1.1976). בן זקונים במשפחה, אח של דינה, דני, פליקס, יעקב, גבי, ניסים ויורם. אשר גדל והתחנך בדימונה. הוא סיים שתים-עשרה שנות לימוד בתיכון "ליהמן" בעיר. ב-2.8.1994 התגייס אשר לצה"ל, לחיל ההנדסה הקרבית. כשנתיים וחצי שירת בבסיס עציון ואז עבר לשרת בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), שם השלים את שירות החובה. משסיים את שירות החובה המשיך אשר לשירות קבע כאיש לוגיסטיקה בחיל השריון, וכעבור זמן קצר מונה לתפקיד נגד לוגיסטיקה בבסיס שיזפון בדרום. אשר שילב בשירותו לימודים אקדמיים. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן, תחילה למד כלכלה ולוגיסטיקה ובהמשך פנה ללמוד לתואר שני במינהל עסקים. במהלך השנים היו לאשר הישגים מקצועיים יוצאי דופן, הוא זכה להערכה רבה של מפקדיו והוענק לו אות מצטיין הרמטכ"ל ביום העצמאות תשע"ב (2012). בתעודת הערכה נוספת, שהוענקה לו מידי ראש חטיבת היבשה ביום העצמאות השישים ושמונה של מדינת ישראל (מאי 2016), נכתב: "תעודת הוקרה מוענקת לך על תרומתך הייחודית להעתקת יחידת עזרי אימון והסיוע הלוגיסטי ליחידות זרוע היבשה." במהלך השירות התקדם אשר לדרגת רב-סמל בכיר. תפקידו האחרון היה מנהל עבודה בפלוגת לוגיסטיקה במפקדת קצין שריון ראשי. תת-אלוף גיא חסון, קצין שריון ראשי, פגש את אשר פעמים רבות במהלך השנים, בשירות ובלימודים, והתרשם ממנו מאוד. ב-2013 הוא מונה כמפקד חטיבה 460, וכך סיפר: "כשלמדתי על החטיבה ואנשיה סיפרו לי רבות עליך. הייתי כל כך גאה שאני מכיר אותך, שלמדנו ביחד ושפיקדתי עליך בעבר, וסיפרתי זאת לכולם." ועוד תיאר תת-אלוף חסון את אחת מפגישותיו עם אשר: "תמיד היית במקום הנכון ובזמן הנכון. אני זוכר שפגשתי אותך תוך כדי מבצע 'צוק איתן'. מצד אחד אמרתי לעצמי 'מה הוא עושה כאן, זה הרי לא נורמלי'. מיד חשבתי לעצמי 'הרי זה אשר חמו, אין מצב שהוא לא יהיה איתנו ברגעים כאלה'. אני מודה, כשהיית בסביבה הרגשנו בטוחים יותר." אשר היה נשוי למיטל, אותה הכיר בעת שירותו הסדיר. בני הזוג נישאו באוגוסט 1996 וביתם הראשון היה בבנימינה, שם נולדה הבת הבכורה סי-אל. כעבור כשנה וחצי, כשאשר עבר לשרת בשיזפון, עברו בני הזוג לגור באילת. באילת נולדה בשנת 2000 איליי. כעבור כחמש שנים המשפחה חזרה לגור בבנימינה, וביישוב זה יהלי נולד ב-2005 ולין נולדה ב-2012. אשר היה איש משפחה חם, אוהב ואהוב. מילדות כינו אותו הכול: "הדבק של המשפחה". הוא הקרין תמיד שמחת חיים, אהב לעזור לכל מי שביקש והיה דמות לחיקוי, כאיש משפחה וכבעל מקצוע מצטיין בתחומו. בשעות הפנאי אשר הירבה לבלות עם משפחתו, בטיולים וברכיבה על אופניים. בחודש אוקטובר 2013 התגלתה אצל אשר מחלת הסרטן. במשך כשלוש שנים הוא נלחם במחלה, עבר ניתוח וטיפולים רבים אך השתדל להמשיך בשגרת השירות וחיי משפחה. בסוף אוגוסט 2016 תש כוחו, ואשר אושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה. אשר נפל בעת מילוי תפקידו ביום ל' באב תשע"ו (3.9.2016). בן ארבעים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבנימינה. הותיר אישה, בן ושלוש בנות, אם, אחות ושישה אחים. לאחר נפילתו הועלה אשר לדרגת רב-נגד. כתב למשפחה הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט: "מפקדיו של אשר מספרים כי היה נגד מצטיין שמילא את תפקידו ברצינות, במסירות ומתוך מעורבות בכלל תחומי העשייה בחטיבה. אשר היה מעמודי התווך של היחידה ושימש במקצועיותו ובצניעותו דוגמה ומופת לרבים. אשר תואר כאדם שליבו חם, שהושיט יד והיווה אוזן קשבת לכל מי שנזקק לכך. בשל כל אלה ועוד היה מוערך ואהוב על הסובבים אותו. בטוחני כי דמותו של אשר תאיר את דרכם של מפקדיו וחבריו. זכרו יהיה נצור בליבנו תמיד." ספד לאשר תת-אלוף גיא חסון, קצין שריון ראשי, שהכיר אותו מזה שנים והיה בעבר מפקדו הישיר: "אשר, איש יקר. אני לא פגשתי אדם, חייל או מפקד, שלא התאהב בך. במקצועיות שלך, בנחישות שלך, במוטיבציה להצליח ולהצטיין, באכפתיות האין סופית. היית אדם שמדביק אנשים אליו. צניעותך לצד הישגיך הפכו אותך למגנט אנושי, מגנט שלא ניתן היה לעמוד בפניו, מגנט המפיץ אהבת אדם, טוב לב, סובלנות ואכפתיות … אשר, איש יקר שלי, בשם חיל השריון וצה"ל כולו אני מצדיע לך שבחרת להקדיש את חייך להגנת מדינת ישראל. אנחנו נזכור אותך כאדם ומפקד יוצא מן הכלל. נזכור, נספר ונפעל ברוח שלך. נמשיך לחזק את משפחתך האהובה ולסייע ככל האפשר. ואתה, שמור עלינו מלמעלה. תנוח על משכבך בשלום. אנחנו כאן נתפלל ונסייע למשפחתך להמשיך קדימה ולמצוא את מקורות העוצמה כמו שהיית מצפה מכולנו, להמשיך קדימה. יהי זכרך ברוך."
